חסידת אומות עולם - ז'ין דמאן-סקאגליונה

Gutman, Bender, Israel, Sara, & Michman, Dan. (2005). The Encyclopedia of the Righteous Among the Nations : rescuers of Jews during the Holocaust ; Belgium. Yad Vashem.
Gutman, Bender, Israel, Sara, & Michman, Dan. (2005). The Encyclopedia of the Righteous Among the Nations : rescuers of Jews during the Holocaust ; Belgium. Yad Vashem.

 

"…Those coming back from the camps are barely human beings. They are miserable, poor, and tragedy written on their faces. You see them in movies, but if you had seen them with your own eyes, you would ask if they could ever be made into human beings again".

 

ז'ין דמאן-סקאגליונה

 

ז'ין דמאן-סקאגליונה נולדה באנגליה ב-1918, להורים קתולים שפונו מבלגיה במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה הוריה של ז'ין חזרו לבלגיה עם בתם התינוקת.[1] ילדותה של ז'ין הייתה מאושרת, ובזכות האהבה האינסופית שקיבלה מהוריה, החליטה להיות מורה ולהעביר את האהבה לילדים אחרים.[2] ז'ין סיימה את לימודי ההוראה ב-1940, והחלה לעבוד בגן ילדים.[3]       

 

על פי החוקה הבלגית, לכל ילד זכות להשכלה ללא אפליה.[4] אך לאחר פלישת הנאצים לבלגיה במאי 1940, והחוקים נגד היהודים, נאסרה הכניסה לילדים היהודים לבתי הספר הציבוריים. תוכניות הלימודים השתנו במהרה על פי הפרופגנדה הנאצית. ז'ין שהתנגדה בכל תוקף החליטה לעזוב את המקצוע.[5]

 

ב- 1942, ז'ין נשלחה בהמלצתו של מנהל השירותים החינוכיים בבריסל, מר טיץ [Tits] לעבוד כמורה בבית הספר היהודי "הקטנים שלנו" (Nos Petits).[6] בית הספר נוהל על ידי הזוג פרלמן, פליסיה  [Felicia ] וחיים [Chaim], אשר ברחו מפולין לפני פלישת הנאצים.[7]

 

 

באחד הימים, הגיעו אנשי הגסטפו לבית הספר. הם נקבו בשמם של שלושה מתלמידיה בטענה שהאימהות שלהם שלחו אותם לאסוף את הילדים. ז'ין התמודדה עם דילמה, האם למסור את שלושת הילדים ללא מאבק, או להתנגד לפקודות הגסטפו, ולסכן את שישים הילדים הנוספים. ז'ין הלבישה את שלושת הילדים ונפרדה מהם בידיעה שלא תראה אותם יותר. אותו רגע גרם לה להבין שהיא חייבת לעשות מעשה  לשינוי המציאות שבה היא חיה.[8]

 

ככל שהאנטישמיות גברה בבלגיה, צוות בית הספר הבין שמסוכן להשאיר כל כך הרבה ילדים יהודים במקום אחד. הצלת הילדים הפכה להיות המטרה החשובה ביותר.[9] הוחלט שהילדים יקבלו זהויות בדויות, יפוצלו ויישלחו למשפחות בלגיות. ז'ין דאגה למציאת בתים לילדים, שמירה על הקשר עמם, והעברתם למקומות אחרים במקרה הצורך. בנוסף, זי'ן, בעזרתו של חיים פרלמן סיפקה לנשים יהודיות מסמכים מזויפים, וליוותה אותן לבתים בהם יוכלו לעבוד כעובדות משק.[10]

 

 

תפקידה של ז'ין רק גדל, והמשימות שבחרה לבצע הפכו מסוכנות אף יותר. היא הצטרפה למחתרת הבלגית וכחלק מפעולתה קיבלה זהות חדשה. היא עבדה כעובדת סוציאלית ב- Secours d’Hiver, ארגון רווחה שהוקם על ידי הגרמנים. הגישה למדי הארגון איפשרה לה כניסה לכל מקום שרצתה, וגם קרבה למשתפי הפעולה עם המשטר הנאצי.[11] בשל היותה קתולית ובעלת שיער בהיר ועיניים כחולות, היא לא עוררה חשד.[12] כך יכלה ז'ין ליצור קשר עם אויבי המחתרת, ולהוביל אותם למקום בו חברי המחתרת יתפסו אותם.[13]

 

  חותמות מזויפות ששימשו את המחתרת הבלגית בין השנים 1940 ל 1944. 

 

באחד ממכתביה למחתרת, ז'ין  ציינה: "מבחינתי, החוויות שעברתי בבית הספר פתחו את עיני לטרגדיה היהודית, אבל גם את המחשבה על המחויבות של הלא-יהודים. אני השתכנעתי בכל ליבי שלא-יהודים צריכים לעזור בהצלת יהודים, אם לא, הם יהיו אשמים בהרס האוכלוסייה היהודית ובשיתוף פעולה עקיף עם הנאצים. הייתי חייבת לנקוט עמדה ".[14]

 

יום אחד בעת ביקור במטה הגרמני, נתגלתה בפני ז'ין הזדמנות לקחת את החותמת של אחד הקצינים הנאצים שבעזרתה החתימה מסמכים חיוניים רבים. מבלי לעורר חשד, החזירה את החותמת בטוענה ש"שכחה" את המטרייה שלה. [15]

 

בשנתיים שלאחר המלחמה, ז'ין המשיכה לשתף פעולה עם הפרלמנים ולסייע לאלפי היהודים ששרדו את מחנות ההשמדה. היא ביקרה במחנות, והתוודאה לזוועות.[16] במהלך המלחמה, ז'ין ושותפיה הצליחו להציל יותר מ-2,000 ילדים יהודים.[17]

 

ב-1946 בהיותה מותשת פיזית ומנטלית, עברה ז'ין לארצות הברית.[18] שם החלה לספר את סיפורה. היא עברה מעיר לעיר ומקהל לקהל, ושיתפה את חוויותיה ואת הזוועות אליהן נחשפה.[19]

 

"כאשר לימדתי ילדים, ובהמשך חיי רק ילדים יהודים, הנאצים עוררו בי זעם, אך גם הפחידו אותי. יותר מכל הרגשתי את שנאתי העזה להם! אני ראיתי במו עיני את הפשיטות, את רציחות הילדים שלא יכלו לברוח מספיק מהר, רציחת גברים מול משפחותיהן, וגירוש כל השאר לעבודות פרך או מוות".[20]

ביקורה הראשון של ז'ין בישראל היה במסגרת עליית הנוער.[21] באחד מביקוריה הנוספים בארץ, שתלה עץ בשדרת חסידי אומות העולם ב"יד ושם".[22]

 

בשנת 1971, ז'ין דמאן-סקאגליונה קיבלה את התואר "חסידת אומות העולם" מידי "יד ושם". [23]

 

 


[3] Ibid, p.4.

[4] Ibid, p.6.

[6] Gutman, et al. The Encyclopedia of the Righteous Among the Nations : Rescuers of Jews During the Holocaust ; Belgium. (Yad Vashem, 2005) p,76.

[8] Ibid, p. 10-11.

[9] Ibid, p. 6.

[11] Ibid, p. 7,12.

[12] Ibid, p. 12,13.

[13] Ibid, p. 7.

[14] Ibid, p. 10.

[15] Ibid, p. 13.

[16] Ibid, p. 15.

[17] Ibid, p. 17.

[18] Ibid, p. 18.

[19] Ibid, p. 20.

[20] Ibid, p. 3.

[21] Ibid, p. 22.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>