חסידת אומות עולם - הנסיכה אליס מבאטנברג
"אתה יכול לקחת את הפלוגות שלך, ולצאת מהמדינה שלי".
הנסיכה אליס מבאטנברג
הנסיכה ויקטוריה אליס אליזבת ג'וליה מריה מבאטנברג נולדה ב-25 בפברואר 1885 בטירת וינדזור, בנוכחות סבתא רבתא שלה, המלכה ויקטוריה.[1] הנסיכה אליס הייתה בתם הבכורה של הנסיכה ויקטוריה מהסה [Hesse] , והנסיך לואיס מבאטנברג. בגיל צעיר אובחנה אליס כחירשת, ובעזרת טיפולה המסור של אמה, למדה לקרוא שפתיים באנגלית ובגרמנית,ומאוחר יותר, בצרפתית ויוונית.[2]
ב-1902 הנסיכה אליס פגשה בנסיך אנדרו מיוון ודנמרק. באוקטובר שנה לאחר מכן, השניים נישאו בדרמשטאדט [Darmstadt], ועברו להתגורר ביוון. הנסיך אנדרו המשיך בקריירה הצבאית שלו, והנסיכה אליס החלה להתנדב בארגוני צדקה. לשניים נולדו חמישה ילדים, כאשר הצעיר מבינהם היה הנסיך פיליפ מיוון ודנמרק.[3]
באוקטובר 1928, הנסיכה אליס הצטרפה לכנסייה האורתודוקסית בצרפת, ובילתה את רוב זמנה בהתנדבות לקהילה היוונית. אך ב-1930, היא סבלה התמוטטות, ואובחנה כחולת סכיזופרניה. היא טופלה במספר מוסדות בשוויץ שעזרו לה להתמודד עם מחלתה. באותה תקופה, בנם של אנדרו ואליס, פיליפ, עבר לאנגליה, ובנותיהם נשאו לנסיכים גרמנים, אחד מהם קצין באס.אס.[4] ב- 1938 הנסיכה אליס חזרה לבדה לאתונה והתגוררה בדירה קטנה, על מנת להמשיך בפעילותה ההתנדבותית למען העניים.[5] בתחילת תקופת הכיבוש הגרמני, ובזמן 'הרעב הגדול' [Great Famine] ב-1941-1942, המצב באתונה החמיר במהירות. הנסיכה אליס עבדה עם הצלב האדום בפתיחת מטבחים ציבוריים, מקלטים לילדים יתומים, ובנוסף עזרה בהקמת מערכת סיעודית באזורים העניים בעיר.[6]
Smith. (2012). Heroes of the Holocaust : ordinary Britons who risked their lives to make a difference. Ebury
ב-1943, הנאצים הוציאו לפועל את השמדת יהודי יוון כחלק מ"הפתרון הסופי". הגעתם של אנשי הגסטאפו האחראים על גירוש היהודים לאושוויץ, גרמה לפחד גדול בקרב יהודי אתונה. הקהילה היוונית האורתודוקסית עזרה ליהודים להימלט מיוון בעזרת תעודות זהות מזויפות, ורבים החביאו יהודים בביתם. באותה תקופה, הנסיכה אליס לקחה תחת חסותה את משפחת כהן. חיימקי [Haimki] כהן, אב המשפחה, היה מיודד עם משפחת המלוכה במשך שנים. חיימקי נפטר במהלך 1943, ואשתו וחמשת ילדיה נותרו לבדם. הנסיכה אליס שמעה על מצוקת המשפחה, והזמינה את רחל ובתה טילדה [Tilde] לגור אצלה. בעוד ארבעת הבנים תכננו לברוח למצריים.[7]; [8]
הרייך שביקש לקבל את תמיכת הבריטים, שלח לנסיכה אליס קצינים נאציים להעמקת הקשרים עם השלטון הבריטי. באחת הפעמים הגיע לביתה גנרל נאצי ששאל אותה כיצד יוכל לסייע לה. הנסיכה ענתה לו: "אתה יכול לקחת את הפלוגות שלך, ולצאת מהמדינה שלי".[9] בעקבות תשובתה של הנסיכה אליס, קציני גסטאפו החלו לעקוב אחרי פעולותיה, ואף הופיעו בביתה מספר פעמים לתחקר אותה.[10] הנסיכה ניצלה את עצם היותה חירשת, ולא ענתה לאף שאלה. היא טענה שאינה מבינה את הגרמנית שלהם.[11]
באוקטובר 1944 יוון שוחררה מהכיבוש הגרמני, אך למרות השחרור תנאי המחייה היו קשים ביותר. הנסיכה אליס המשיכה להתנדב למען הפליטים, ואף הסתובבה ברחובות אתונה בשעות העוצר בחיפוש אחר אוכל לנזקקים. כשנשאלה אם אינה מפחדת להיפגע מכדור תועה, היא ענתה בבדיחות שהיא ממילא לא שומעת אותם, כך שאין לה מה לדאוג.[12] משפחת כהן שהתה אצל הנסיכה אליס עד לשחרור יוון. לאחר המלחמה, הנסיכה אליס המשיכה בפעילותה ההתנדבותית ומכרה חלק מתכשיטיה כדי להקים משרד ממשלתי בכנסיית "מרתה ומרי" [The Christian Sisterhood of Martha and Mary], ובית יתומים באתונה.[13] ב- 1967 הנסיך פיליפ הביא את אמו לארמון בקינגהם, שם היא חיה עד למותה ב- 1969. הנסיכה אליס ביקשה להיקבר בהר הזיתים בירושלים, ליד דודתה.[14] רק לאחר מותה, נודע לציבור אודות מעורבותה בהצלת משפחת כהן.[15]
ב-11 במרץ 1993 הוכרה הנסיכה אליס על ידי 'יד ושם' כחסידת אומות עולם. ב- 1994 הגיעו שניים מילדיה, ביניהם הנסיך פיליפ, בעלה של אליזבת מלכת אנגליה, לטעת עץ בשדרת חסידי אומות עולם ב'יד ושם'.[16]
.Royal Support for the Wiener Library. The Wiener Library Newsletter. Vol. 3 NOS.1 & 2. Winter 1987/88
[1] Lyn Smith, Heroes of the Holocaust: Ordinary Britons Who Risked Their Lives to Make a Difference (London: Ebury, 2012), pp. 171-172.
[2] Ibid, p. 172.
[3] Ibid, p. 172.
[4] Ibid, pp. 174-175.
[5] Ibid, pp. 173-174.
[6] Ibid, p. 174.
[7] Ibid, p. 176.
[9] Rod Gragg, My Brother's Keeper: Christians Who Risked All to Protect Jewish Targets of the Nazi Holocaust (New York: Center Street, 2016), p. 175.
[11] Ibid, p. 176.
[12] Lyn Smith, Heroes of the Holocaust: Ordinary Britons Who Risked Their Lives to Make a Difference, pp. 178-179.
[13] Rod Gragg, My Brother's Keeper: Christians Who Risked All to Protect Jewish Targets of the Nazi Holocaust, p. 176.
[14] Lyn Smith, Heroes of the Holocaust: Ordinary Britons Who Risked Their Lives to Make a Difference, p. 181.
כתבות נוספות בנושא
