חסידי אומות עולם - ווילם ארונדאוס

“Let it be known, Homosexuals are not cowards”

ווילם ארונדאוס

ווילם ארונדאוס נולד בהולנד בתחילת המאה ה-20, הוא הזדהה בגלוי כהומוסקסואל ושאף להתקיים כאומן. כבר מגיל צעיר הוא התמודד עם התנגדות הוריו למקצועו ולנטייתו המינית. ארונדאוס סירב להכחיש את זהותו המינית, ובגיל 17 עזב את הבית וניתק את הקשר עם משפחתו. כצייר צעיר הוא הרוויח מעט מאוד וחי בדלות חלק מחייו, אך היום חלק מיצירותיו נחשבות אוצר לאומי.[1] למרות היותו אומן, הוא נודע בעקבות פעולותיו האמיצות נגד המשטר הנאצי כחבר במחתרת ההולנדית במהלך מלחמת העולם השנייה. עם עליית הנאצים לשלטון, ארונדאוס החל לפעול למען הגנת יהודי הולנד וחזה את האיום המתקרב על חברי הקהילה הגאה.[2]

על מנת "לנקות" את גרמניה מכל פעילות הומוסקסואלית, הורחבה פסקה 175 בחוקה הגרמנית העוסקת בענישה על יחסים לא ראויים בין גברים.[3] פסקה 175 המחודשת, כללה סילוק של כל ארגוני ההומואים והלסביות מגרמניה, וקבעה כי כל פעילות הומוסקסואלית בין גברים או חשד קל בלבד, תהווה עבירה שעונשה מאסר. כתוצאה, יותר מ-100,000 אנשים נעצרו ו-50,000 נכלאו. יותר מכך, תחת השלטון הנאצי בין 5,000 ל-15,000 גברים נשלחו למחנות השמדה בשל מיניותם, ונאלצו לענוד משולש ורוד על מדיהם. הם עונו באכזריות על ידי הנאצים, ורבים מהם עברו טיפולי "המרה".[4]

הנאצים פלשו להולנד במאי 1940.[5] ביולי 1940 תחת צו 81 של הרייך, השטחים הכבושים של הולנד  התחילו ל"הילחם" בפעילות מינית לא טבעית.[6] ארונדאוס אשר זיהה את האיום על קהילתו, חבר אל הצ'לנית היהודייה פרידה בלינפאנטה [Frida Belinfante], גם היא השתייכה לקהילה הגאה. פרידה שינתה את זהותה ומראהה והתלבשה כגבר בכדי להתחמק מרדיפת הנאצים. ארונדאוס ופרידה החליטו שעל מנת להציל יהודים וחברים מהקהילה הגאה מידי הנאצים, עליהם להנפיק תעודות זהות מזויפות.[7] ארונדאוס וחברי המחתרת הצליחו להנפיק כ- 70,000 תעודות זהות מזוייפות.[8] למרות מאמציהם הרבים של חברי המחתרת ההולנדית, משרד הרישום ההולנדי היווה מכשול רציני כיוון שאצר את התעודות המקוריות של כל אזרחי המדינה כך שהיה ניתן לגלות זיופים. חשודים במרמה עברו עינויים כדי לחשוף את מקור התעודות. ארונדאוס החליט שעל מנת לסייע לכמה שיותר אנשים לברוח מידי הנאצים, יהיה עליו לפוצץ את משרד הרישום באמסטרדם. התכנון לקח זמן רב והעמיד את כל המעורבים בסכנה גדולה.[9]

ב-26 למרץ 1943 חברי המחתרת ההולנדית בהובלת ארונדאוס נכנסו לבניין משרד הרישום בשעת לילה מאוחרת, כדי שלא תהיה פגיעה בעוברי אורח, כשהם לבושים כשוטרים הולנדיים וסיממו את השומרים. [10] [11] הם השמידו כל מה שיכלו, והשאירו חומר נפץ בבניין. בוקר למחרת ב-27 למרץ, התפוצצה הפצצה. רוב בניין הרישום נהרס,[12] ו-800,000 תעודות זהות הושמדו.[13] פעולה זאת הובילה להצלת חיים של אזרחים הולנדים רבים והיוותה רגע של ניצחון למחתרת ההולנדית על הכובשים הגרמנים.[14]

המשטרה ההולנדית לא הצליחה לתפוס אף אחד מחברי המחתרת לאחר הפעולה, אך הנאצים הציעו פרס כספי למי שימסור להם מידע לגבי הפושעים.[15] ב-1 לאפריל, ימים בודדים לאחר המבצע, מקור אנונימי הודיע לנאצים מי ביצע את ההתקפה וארונדאוס נעצר. הוא לקח אחראיות מלאה על הפצצת בניין הרישום וסירב למסור את שמות חבריו למבצע, אך הנאצים מצאו את המחברת שלו בה היו רשומים פרטי המבצע ומשתתפיו. חלקם הצליחו להימלט, אך בחודש יולי 1943 ארונדאוס ועוד 12 חברי מחתרת הובאו אל מול כיתת הירי הנאצית והוצאו להורג.[16]

בימיו האחרונים לפני הוצאתו להורג, וילם ארונדאוס ביקש מעורך דינו כבקשה אחרונה, להפיץ את המסר שלו לעולם. הוא אמר כך:

" שכולם ידעו, הומוסקסואלים אינם פחדנים".[17]

בשנות ה-50 וה-60 ההומופוביה המתמשכת בעולם הביאה לכך שגיבורי מלחמה הומוסקסואליים בדומה לארונדאוס לא קיבלו את ההכרה המגיעה להם. רק לאחר 40 שנה, ב- 1984 ארונדאוס קיבל את צלב ההתנגדות של המחתרת מממשלת הולנד.[18]

ב-1986 הוא הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם.[19]

ב-1990 התגשמה משאלתו, הוא הוכר לא רק כגיבור, אלא כגיבור מהקהילה הגאה כאשר שודרה עליו כתבה בטלוויזיה בה הציבור ההולנדי נחשף לאומץ לבו, והוא הפך לסמל גבורה לקהילה הגאה.[20]