תערוכת ציורים: עץ על עץ

רונית קאופמן

24 באוקטובר 2013, 9:00 
הספרייה למדעי החברה ולניהול ע"ש ברנדר מוס 
ללא תשלום
תערוכת ציורים: עץ על עץ

תערוכת עץ x עץ 

 קצב החיים המודרני מאיים להשתלט עלינו. ניראה שהכול צריך להיות בגדול ומהיר. המושג של לחכות, להמתין, להשתהות, כמו גם להיות קטן וצנוע, דומה שפס מן העולם. השם "עץ על עץ" ניתן לתערוכה היות שרוב העבודות הן של עצים, המצוירים על חתיכות עץ. בנוסף, השם מיועד גם לקרוץ וגם להתריס ובעצם לבטא ,את יחסנו האמביוולנטי אל עולמו כיום, עולם בו מה שדומיננטי ומה שנכסף, מגולם ברכב ה-   4X4 החזק, היקר, כובש השטח. יחד עם זאת, ברובנו קיים  הצורך, לחזור לעיתים לקצב האיטי, לפשטות, לטבע, לעולם הישן.  ציורי טבע קטנטנים ומופנמים העשויים בצבע שמן מסורתי אלו, היוו עבורי במהלך יצירתם וההתבוננות בהם, מעין מסע שכזה.

    עד לתערוכה זו, תמיד פיסלתי או ציירתי בגדול. הרגשתי מין עוצמה גברית במהלך היצירה, בעודי פועלת על החומר. לכן, הופתעתי והתרגשתי בעצמי מן העבודות הקטנות והעדינות שבקעו ממני לפתע. בעודי יוצרת אותן חשתי מעין כוח נשי רגיש ושקט המוביל אותי למקום של אינטימיות ופגיעות.

    זו גם הפעם הראשונה שאני מציירת אובייקט ולא רק מופשט. הציורים יצאו כרגיל אצלי מתוך תהליך של תרפיה שערכתי לעצמי, כשאני נעזרת בדמיון מודרך. ניסיתי להתמקד בעץ, במיקום שלו, באדמה, בשורשים, בגזע, בענפים, בפרחים, בשמיים, באור וברקע – כל אחד בנפרד, היות ולכל אחד ממרכיבי העץ נודעת משמעות נפשית עמוקה.

 

 

בחרתי להקדיש את הסיפור שלי הפעם לאלו מכם, המתלבטים והמחפשים את דרכם המקצועית.

פעם מזמן, הייתי ילדה שאוהבת לצייר ולשיר. בהמשך כנערה, זנחתי את הציור והפכתי לחובבת סרטים מושבעת, החולמת לעשות קולנוע כשתגדל.

בהיותי כבת 17 אבי ניפטר. נכנסתי לתקופה קשה. ניסיתי לחפש כיצד להירפא. וכך גיליתי את הטיפול הפסיכולוגי. הטיפול היה חוויה עוצמתית ומכוננת בשבילי ואני זוכרת שלקראת סופו, הבנתי שאני רוצה להיות פסיכולוגית ולטפל באנשים כשאגדל.

אבל עדיין ממש ממש אהבתי קולנוע וחלמתי להתעסק בקולנוע. וכך התחלתי להתלבט – קולנוע או פסיכולוגיה? פסיכולוגיה? קולנוע?

ההתלבטות נמשכה שנים. בהיותה בגיל 30 פלוס, כבר אם לילדים ועדיין פוסחת על שני הסעיפים, נפטרה אימי. שוב חשתי מצוקה גדולה. בחרתי הפעם ללכת לטיפול באמצעות אומנות, דבר שגם למדתי באותה התקופה.

התרפיה באומנות העניקה לי מתנה עצומה, היא החזירה אותי אל חווית יצירת האומנות הפלסטית המקורית. מאז זכיתי סופסוף לשקט, כי הרי גם פסיכולוגית יכולה מידי פעם, פשוט לשבת ולצייר..

 

אני שולחת לכולכם את ברכת המסע.

רונית קאופמן ronit3k@gmail.com

פסיכולוגית   מטפלת באומנות  

אומנית

 

 

לפרטים נוספים:

מזכירות הספרייה: anatr@tauex.tau.ac.il

טל': 03-6409528

 הצטרפו אלינו בפייסבוק 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive