יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה 27.01.2022

"In March 1940, the Jewish quarter of Warsaw gain a new description; “Quarantine: Typhus-Endangered Area
Credit: Warszawa: Wydawn. Parma-Press, 2002. Print. Warsaw Ghetto

 

בעיצומה של מגפה עולמית אשר מעמידה אותנו מול דילמות מדעיות, רפואיות, ומוסריות, חשוב לזכור שבמהלך מלחמת העולם השנייה, רופאים ומדענים יהודים ולא יהודים ניצבו אף במצבים סבוכים יותר. במהלך השואה, תנאי החיים הצפופים והקשים בגטאות היוו מצע פורה להתפשטות של מגפות. אפילו תחת אילוצים אלו, רופאים הצליחו בגבורה להציל את חייהם של תושבי הגטאות בעזרת חיסונים שהוברחו אל תוך כותליהם. בדרך זו, החיסונים הפכו לאמצעי התנגדות נגד הרדיפה הנאצית.               

ד"ר לודוויג הירשפלד היה מיקרוביולוג וסרולוג יהודי פולני שגילה, יחד עם ד"ר אמיל וון דונגרן, את קבוצות הדם השונות A-B-O ותורשתן. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, הירשפלד התנדב לצבא הסרבי. יחד עם אשתו חנה, שהייתה רופאה, וצוות רפואי סרבי, הוא ניסה לעצור את התפתחות מגפת הטיפוס על ידי הכנסת אמצעי חיטוי וחיסונים לצבא הסרבי.[1] לאחר סיום המלחמה, הזוג הירשפלד חזר לורשה. שם לודוויג הקים מכון סרולוגי, ובמהרה נהיה סגן מנהל וראש מדעי של המכון הממלכתי להיגיינה. לאחר מכן, אף התמנה לפרופסור באוניברסיטת ורשה. בסתיו 1939, מיד לאחר שגרמניה כבשה את פולין, הירשפלד פוטר מתפקידו באוניברסיטה וממכון ההיגיינה, ובראשית 1940 הוא ומשפחתו נאלצו לעקור לגטו ורשה.[2]         
​     
באוטוביוגרפיה שלו, הירשפלד מתאר איך בסוף שנת 1941, מגפת טיפוס פרצה בגטו. מאחר והוא הכיר את המחלה ממלחמת העולם הראשונה, הוא ידע שבנוסף לתנאים הקשים ששררו בגטו, המגפה היוותה איום נוסף להישרדות של תושביו. באותו חורף של 1941, אלפי מקרים של הידבקות דווחו ובשנה שלאחר מכן העריכו כי כ-70 אחוזים מתושבי הגטו נדבקו בטיפוס. למרות האיום התמידי שנשקף לחייו, הירשפלד לקח על עצמו את תפקיד יושב ראש מועצת הבריאות בגטו והצליח להקים מעבדה קטנה לחקירת המגפה. הוא הוביל לשיפור התנאים התברואתיים והחל לחסן את תושבי הגטו בסתר, בעזרת חיסונים שפותחו והוברחו אליו על ידי פרופ' רודולף וויגל.           

באוטוביוגרפיה שלו, הירשפלד מתאר את ההלם שתקף אותו לנוכח תגובת הגרמנים לפרוץ המגפה. הוא מספר כי לאחר הקמת הגטו, הגרמנים ניסו להילחם בטיפוס על ידי אמצעי חיטוי וסגרים, שהיו חסרי יעילות אך משפילים. כאשר יהודי בגטו הוכרז כחולה, הוא אולץ לעמוד עירום בקור מקפיא, בזמן שדירתו נבדקה, ולעיתים קרובות גם נשדדה, ובנוסף, נדרש למסור את בגדיו לחיטוי בכימיקלים חזקים והרסניים. לאחר מכן, כאשר הרשויות הורו על מאמצים נוספים למניעת התפשטות המגפה, פורסמה פקודה לירות בכל יהודי אשר נמצא מחוץ לגטו. הירשפלד כתב כי אמצעים אלו היו אכזריים וללא כל משמעות בריאותית, והעיר באירוניה, "אך כיוון שבמקרה הזה המטרה הייתה להשמיד את היהודים ולא את המגפה, הבידודים דווקא הוכחו כיעילים".[3]       


​לודוויג וחנה הירשפלד הצליחו להימלט מגטו ורשה כמה חודשים לפני שהושמד, והם שרדו את המלחמה במחבוא בבית של אציל פולני.

לעיון בקטע מהאוטוביוגרפיה של ד"ר הירשפלד על מגפת הטיפוס בגטו ורשה, לחץ כאן.

 

[1] Czerwinski, M., Kaczmarek, R., & Glensk, U. (2021). Ludwik Hirszfeld: A pioneer of transfusion and immunology during the world wars and beyond. Vox Sanguinis. https://doi.org/10.1111/vox.13214

[2] Ludwik and Hanka Hirszfeld: Pioneers in Blood Typing. (2017). KUMC. https://www.kumc.edu/school-of-medicine/academics/departments/history-and-philosophy-of-medicine/archives/wwi/essays/biography/hirszfelds.html

[3] Allen, A. (2014, August 5). Killing in the Name of Cleanliness. Slate Magazine. https://slate.com/technology/2014/08/typhus-and-lice-in-jewish-ghettos-nazi-doctors-perverse-groupthink.html

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>