יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 27.01.2020

הפלישה להונגריה ושואת יהודיהעדותה של הגברת גרטרוד דק

הונגריה הייתה בעלת בריתה של גרמניה לאורך רוב שנות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1938 החילה על היהודים שבשטחה חוקים אנטישמיים ושללה בהדרגתיות את זכויותיהם האזרחיות והכלכליות, עד שלבסוף אימצה את חוקי נירנברג ב-1941. במהלך שנות המלחמה עשרות אלפי יהודים הונגרים נשלחו לפלוגות העבודה במסגרת הצבא ההונגרי, ו- 42,000 מהם מצאו את מותם בהונגריה ובחזית המלחמה באוקראינה ובסרביה. מרביתם מתו כתוצאה מהתעללות מכוונת של מפקדיהם. ביולי ואוגוסט 1941, יהודים שלא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית, נמסרו לידי הגרמנים. הם נרצחו בקמיניץ-פודולסקי שבאוקראינה, עם אלפי יהודים מקומיים, ב-28-27 באוגוסט 1941. מספר הקורבנות הגיע ל-23,600. בעיירה נובי סאד שבצפון יוגוסלביה, עקב פעולות הצבא ההונגרי נגד פרטיזנים, נרצחו אלפי תושבים, בעיקר סרבים, ומתוכם כ- 1000 יהודים. עם כל זאת ולאורך כל שנות המלחמה עד 1944, הונגריה לא נענתה לבקשת גרמניה למסור לידיה את היהודים שבשטחה.

עם כיבוש הונגריה ב- 19 במרץ 1944, בעקבות מגעים לשלום נפרד שניהלה עם האמריקאים והבריטים, החל אדולף אייכמן, יחד עם ה"יודנקומנדו" והממשל ההונגרי בארגון השמדת יהודי הונגריה. בין ה- 15 במאי ל-9 ביולי, נשלחו לאושוויץ כ- 440,000 יהודים הונגרים. ביולי 1944 הופסק הגירוש בעקבות לחץ בינלאומי ואיומים על ממשלת הונגריה ועל מנהיגה מקלוש הורטי. באוקטובר 1944 בעקבות ההפיכה של מפלגת צלב החץ בראשות פרנץ סאלשי בסיוע הגרמנים, חודשו הרדיפות והרצח של היהודים. כ- 70,000 מיהודי בודפשט רוכזו בגטו, עשרות אלפים נשלחו לעבודות כפיה ועוד אלפים נרצחו ברחובות ועל גדות הדנובה. עד סוף 1944, מספר הנספים בקרב יהודי הונגריה הגיע ללמעלה מחצי מיליון.


​צעדות המוות - Todesmarsche

סוף המלחמה ותבוסתה של גרמניה הקרובים, הביאו עמם כאוס ואכזריות יוצאי דופן. על פי מסמכים גרמניים, מספר האסירים במחנות ריכוז הגיע בינואר 1945 ל- 714,000. בסתיו 1944 החל מבצע פינוי המחנות שבמזרח, ביניהם אושוויץ-בירקנאו, בכוונה להביא את האסירים למספר מחנות בשטח הרייך השלישי. הפינוי, שהפך לצעדות מוות, נבע מפקודתו של הימלר מיוני 1944, שעל פיה אין להותיר אסיר אחד חי בידי האויב. הסיבה העיקרית לפינוי הייתה שמירה על כוח עבודה שיועיל לגרמניה במאמץ המלחמתי בחודשי המלחמה הבאים. אם בסתיו ובתחילת החורף של 1944, הפינוי התבצע באופן מסודר יחסית, החל מינואר 1945 עד מאי, התוהו ובוהו שלט, ואיתו רצח והרג המוני של אסירים. אלפים, עדיין בבגדי אסירים וללא מזון, צעדו עשרות ומאות קילומטרים ברגל, או הובלו בקרונות בקר פתוחים. הם נפלו קורבן לתשישות, לקור ולרעב, כמו גם לאכזריות של השומרים הגרמנים ועוזריהם המקומיים. מי שעיכב את הצעדה נרצח במקום. התפרקות האדמיניסטרציה הנאצית, אי הסדר המוחלט שנגרם בניהול ובביצוע הפקודות הלעיתים סותרות וכֶּשֶׁל המערך הלוגיסטי, הפכו את תקופת צעדות המוות לאחת האכזריות בתולדות המלחמה. כ- 250,000  אסירים, שליש מהם יהודים, נספו במשך צעדות המוות של חורף 1945.

בעדותה של הגברת גרטרוד דק מסופר על אשר עבר עליה כיהודייה בהונגריה, הטרנספר לאושוויץ, עבודות הכפייה וצעדת המוות.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive