פרנץ רודולף ביננפלד ודתם של היהודים הלא-דתיים

טקסט אורח מאת אן רטמן

פרנץ רודולף ביננפלד (1886–1961) היה משפטן ועורך דין יהודי-אוסטרי, שלימים נעשה לאחת הדמויות הבולטות בקונגרס היהודי העולמי בלונדון. בנובמבר 1937, חודשים ספורים לפני סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית, נשא בווינה הרצאה בפני האגודה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של היהודים, שכותרתה ״דתם של היהודים הלא-דתיים״.

 

בטקסט יוצא דופן זה בוחן ביננפלד כיצד המורשת האתית והאינטלקטואלית של היהדות המשיכה לעצב את הזהות היהודית החילונית המודרנית. הוא טוען כי רעיונות כגון צדק, תבונה וסולידריות אנושית מהווים מעין ״דת ללא דת״ — המשך בלתי מודע של החשיבה המוסרית היהודית, המעצבת הן את היהודי החילוני והן את המודרניות עצמה. חזונו אינו הגנה נוסטלגית על האמונה, אלא קריאה לשימור האוניברסליות המוסרית בעידן של שנאה גוברת והתפוררות חברתית.

 

כאשר קרא ביננפלד ליהודים לכרות בריתות עם לא-יהודים החולקים ערכים הומניסטיים דומים, הוא לא דיבר כאידיאליסט תמים. קריאתו הייתה תחינה לסולידריות ברגע שבו ההומניזם האירופי הלך והתמוטט. ההרצאה נקראת אפוא הן כאבחנה תרבותית והן כפנייה מוסרית — ניסיון אחרון להחזיק ביסודות האתיים של הנאורות ערב חורבנם.

 

 

The religion of the non-religious Jews : a lecture delivered to the Sociological Society of Vienna on November 10th, 1937

The religion of the non-religious Jews : a lecture delivered to the Sociological Society of Vienna on November 10th, 1937

 

בהיותו גולה בלונדון, שב ביננפלד אל המאמר בשנת 1944, הותיר אותו ללא שינוי אך הוסיף לו הקדמה שהעמידה את תקוותיו המוקדמות באור חוויית ההשמדה. באותה עת כבר היה דבר השואה ידוע ברבים, אף כי המשטר הנאצי טרם הובס. במבט לאחור על הרצאתו מ-1937 הבין כי ההומניזם, כעמדה מוסרית גרידא, התגלה כחסר אונים מול ההרס הטוטלי. המשימה, כך סבר, אינה להשיב את שאבד, אלא לעגן את ההומניזם במשפט ובמוסדות פוליטיים — ואם יהיה צורך, גם להגן עליו בכוח.

 

כיום, קריאה בטקסט של ביננפלד מציבה אותנו מול הוגה העומד על סיפה של הנאורות ובפתח חורבנה. הוא אינו נסוג אל עבר מסורתיות דתית, אך גם אינו מוותר על האמונה בתבונה. תחת זאת הוא מגדיר מחדש את המורשת היהודית כחלק ממצפונה המוסרי של אירופה המרוסקת — תזכורת לכך שמה שהאנטישמי מסמן כפגם ביהודי עשוי להיות, למעשה, עצם התנאי לאנושי. כבר בהרצאתו מ-1937 ניכרו הזרעים למעורבותו המאוחרת — בציונות, בזכויות אדם ובמוסדות הפוליטיים שיעצבו את פועלו בקונגרס היהודי העולמי. מה שהחל כפנייה מוסרית ואינטלקטואלית הפך למחויבות פוליטית: מן ההיגיון המוסרי אל ההגנה המוסדית, מן ההומניזם כעמדה פנימית אל ההומניזם כמשפט וכחוק.

 

 

 

אן רטמן היא פוסט-דוקטורנטית בתוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה, באוניברסיטה העברית בירושלים. הרצאתה על פרנץ ר. ביננפלד נערכה בספריית וינר בתאריך 11 בנובמבר 2025, במסגרת סדנת החוקרים מינרבה-וינר, שנשאה את הכותרת  Antisemitism, Racism,Right-Wing Radicalism: How Current Events Inform Historical Understanding, and Vice Versa.

 

ספרו של ביננפלד, "The Religion of the Non-Religious Jews", נמצא באוסף וינר המקורי והינו זמין באופן מקוון במסגרת פרויקט הדיגיטציה של ספריית וינר. ניתן למצוא אותו כאן.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>