אוצרות הארכיון- אמנות מנוונת
ב-19 ביולי, 1937, נפתחה במכון הארכיאולוגי של מינכן התערוכה "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst), שביקשה להציג לציבור הגרמני את הניוון המוסרי של רפובליקת וויימאר כפי שבא לידי ביטוי ב"אמנות הישנה"- אמנות האוונגארד המודרניסטית שקדמה למהפכה הנציונל-סוציאליסטית.[1] התערוכה, שאורגנה בחופזה במשך שלושה שבועות בלבד, נהגתה כתערוכת-נגד לתערוכת האמנות הגרמנית הגדולה (Große Deutsche Kunstausstellung) שנפתחה יום קודם לכן, במרחק הליכה משם: תערוכה ממלכתית של אמנות שמרנית, ריאליסטית ולאומנית שתואמת את ערכי המשטר הנאצי.[2] למעלה משני מיליון איש ביקרו בתערוכת האמנות המנוונת בחמשת החודשים בהם שהתה במינכן, לפני שנדדה לערים נוספות ברייך.[3]
.jpg)
גלויה ועליה תצלום של בניין הקונסטהאלה בברלין, שם התארחה תערוכת "אמנות מנוונת" בשנת 1938. צלם לא ידוע, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.
בתערוכה הוצגו כ-650 יצירות אמנות שהוחרמו ממוזיאונים ומוסדות תרבות ברחבי גרמניה, רובן של אמנים שאינם יהודים.[4] היצירות נתלו והוצבו בצפיפות, בערבוביה של תנועות וסגנונות אמנותיים, וביניהן תוויות שגויות וציטוטים שהוצאו מהקשרם.[5] על קירות ההיכל נתלו כרזות כמו "הלסת נשמטת!" ו"בואו לשפוט בעצמכם!" שנועדו להלהיט את קהל המבקרים ולעורר בו תגובה זועמת.[6] עם נעילת התערוכה מרבית היצירות לא הושמדו אלא הוסתרו או נמכרו במכירה פומבית.[7]
קטלוג התערוכה, שפורסם עם נעילתה במינכן בסוף נובמבר 1937, הוא מניפסט חריף- כתב אישום נגד האליטות התרבותיות, ה"יודו-בולשביסטיות", שכל מטרתן לבלבל ולהדיר את הציבור הרחב תוך פגיעה ברגשותיו ובערכיו.[8] הרפרודוקציות המובאות בו הן משניות לטקסט האידאולוגי, המשובץ ציטוטים מנאומיו של היטלר על האמנות והתרבות הגרמנית. הקטלוג אינו עוסק באיכות הצורנית של היצירות או בהיסטוריה שלהן, אלא מתמקד במניעים הפוליטיים, הגזעיים והמוסריים של האוונגרד המודרני במתקפתו המאורגנת על התרבות הגרמנית, תהליך מכוון של פירוק שמטרתו "לפגוע במהות האמנות ובקיומה המתמשך."[9] לא מדובר בהתנגדות לסגנון אמנותי מסוים, אלא בהצגת האמנות המודרנית כרכיב במזימה רחבה יותר של הפצת אנרכיה פוליטית, בולשביזם תרבותי והשתלטות יהודית על מוסדות התרבות וכספי הציבור. האשמה אינה מוטלת על האמנים, המוצגים לכל היותר כמשתפי פעולה חלשי אופי, אלא על האוצרים, האספנים והמוסדות שנתנו ליצירותיהם מעמד של אמנות לגיטימית.[10]
בספריית וינר נמצא עותק נדיר של קטלוג התערוכה מהמהדורה הראשונה, שהודפסה בנובמבר 1937. הקטלוג עבר דיגיטציה וניתן לגשת אליו דרך ארכיון וינר המקוון, בקישור.
עמוד מתוך קטלוג התערוכה, המציג פסלים מאת וול, קירכנר, הקל, הופמן ושמידט-רוטלוף. בראש העמוד מודפס הכיתוב: "כל תגובה מיותרת כאן!"
מתוך: Kaiser, Fritz. Entartete Kunst : Führer durch die Ausstellung. Berlin: Verlag für Kultur- und Wirtschaftswerbung, 1937.
[1] Neil Levi, “Jews, Art, and History: The Nazi Exhibition of ‘Degenerate Art’ as Historicopolitical Spectacle,” in Modernist Form and the Myth of Jewification (New York: Fordham University Press, 2014), pp. 52, 54-55.
[2] Ibid, p. 52.
[3] Ibid.
[4] Ibid, p. 57.
[5] Ibid, p. 54.
[6] Ibid, p. 65.
[7] Ibid, p. 57.
[8]. Ibid, p. 67.
[9] Entartete Kunst: Ausstellung im Archäologischen Institut der Universität München (Berlin: Verlag für Kultur- und Wirtschaftswerbung, 1937), unpaginated. Translation by the author.
[10] Levi, pp. 54, 73.
