חלקה קטנה של אושר בתוך מחנה ההשמדה: סיפורו של אלפרד (פרדי) הירש

אלפרד (פרדי) הירש

"עד שהילד האחרון לא יצא משם, אני לא אצא"[1]

אלפרד (פרדי) הירש נולד בפברואר 1916 בעיר אאכן (Aachen), גרמניה. בגיל עשר התייתם מאביו, ואמו אולגה נישאה מחדש.[2] פרדי ואחיו הגדול, פאול, היו פעילים בתנועת הצופים הגרמנים היהודים (Jüdischer Pfadfinderbund Deutschland), שהייתה תנועה קרובה לתנועת הנוער "המכבי הצעיר".[3] פרדי הרבה לעסוק בספורט והיה ספורטאי מצטיין. הוא היה מועמד להשתתף באולימפיאדה בברלין בשנת 1936, אך הגשמת חלומו נגזלה ממנו בשל היותו יהודי.[4] לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933, משפחתו של פרדי החליטה לעבור לבוליביה, אך הוא בחר להישאר בגרמניה בטענה כי אם יקים בית חדש, יהיה זה רק בפלשתינה.[5] למרבה הצער, בעקבות חוקי נירנרג בשנת 1935, נאלץ פרדי לברוח לצ'כוסלובקיה, שם פעל בתנועות הנוער "מכבי הצעיר" ו"החלוץ".[6] פרדי הקדיש את מלוא זמנו לעבודה עם ילדים, בעיקר בתחום הספורט. הוא העביר להם אימוני ספורט והכין את החלוצים החדשים לעליה לארץ ישראל.[7] באוקוטובר 1939 פרדי סייע לקבוצת ילדים לעבור לדנמרק ומשם להפליג לפלשתינה.[8]

פרדי (מימין) עם אמו ואחיו. מתוך: Ondrichova, Lucie. Fredy Hirsch : von Aachen uber Dusseldorf und Frankfurt am Main durch Theresienstadt nach Auschwitz-Birkenau ; eine judische Biographie, 1916-1944. Konstanz: Hartung-Gorre, 2000

שמו של פרדי נקשר במגרש המשחקים "הגיבור" בפראג. בעקבות מספר צווים נאציים שהדירו את היהודים מהחברה הצ'כוסלובקית, המקומות המועטים בהם היהודים הורשו לשהות היו חצרות ומגרשי משחקים. פרדי אירגן תחרויות ספורט והופעות תיאטרון למאות הילדים ששהו באזור.[9] המגרש היה ממוקם בפרבר של פראג, בסביבת בית העלמין בו נקבר פרנץ קפקא. במהרה, מגרש המשחקים הפך למרכז הפעולות לילדים ולנוער, בו התקיימו פעילויות ספורט, שיחות, משחקים ואף מסיבות.[10]

פרדי הירש במדי צופים, 1931. מתוך: Ondrichova, Lucie. Fredy Hirsch : von Aachen uber Dusseldorf und Frankfurt am Main durch Theresienstadt nach Auschwitz-Birkenau ; eine judische Biographie, 1916-1944. Konstanz: Hartung-Gorre, 2000

בדצמבר 1941, פרדי גורש לגטו טרזינשטט (Theresienstadt) , שם מונה לתפקיד מנהלתי במחלקת הבנייה (Aufbaukommando). הדבר לא מנע ממנו להיות שותף בפעילות החינוכית בטרזינשטט; הוא היה אחראי לחינוך הילדים והנוער לניקיון ולסדר וארגן פעילויות ספורטיביות. התנאים בגטו היו קשים מנשוא, והשמירה על ניקיון והיגיינה בסיסית הייתה יכולה להציל ממחלות וממוות.[11] במהרה הפך פרדי לסגנו של של אגון (גונדה) רדליך, ראש מחלקת הצעירים בגטו.[12] פרדי דאג לכך שהילדים יתאמנו כל יום וישמרו על כללי ההיגיינה. הוא גם ניצל את ידיעת השפה הגרמנית ופיתח קשר עם השומרים; כך הצליח לקבל שטח בגטו שישמש כמגרש משחקים. באותו מגרש, במאי 1943 התקיימו משחקי המכבייה של טרזינשטט.[13]

אחד החניכים של פרדי סיפר שבחורות היו רודפות אחר פרדי בניסיון למשוך את תשומת ליבו, חבריו הכירו לו נשים מהיפות בגטו אך הוא דחה את כולן. השמועה הנפוצה הייתה שפרדי לא יכול היה להתאהב.[14] חניכה של פרדי, סוזאנה רוז'יצקובה, מספרת כך:

אני חושבת שהעובדה שהוא היה הומוסקסואל הטרידה אותו. ולכן הוא ניסה להיפטר מזה, אולי להתאהב בבחורה. וחבריו בטרזינשטט ניסו לעזור לו. אבל אחרי שעשה הכול כדי לכבוש את יצרו, הוא היה גאה בעצמו שהוא לא הסתיר זאת. להסתיר את זה לא היה באופי שלו.[15]

באוגוסט 1943 הגיעה משלחת של כ-1,200 ילדים מביאליסטוק (Białystok), שנשלחו למקום מבודד במתחם הגטו.[16] בגטו נפוצו שמועות על כך שהילדים מפחדים להיכנס למקלחות, מפני שהאמינו כי אין שם מים אלא גז. למרות צו האיסור הגרמני, פרדי ניסה להסתנן לחלק המבודד. הוא נתפס על ידי שוטר וצורף לטרנספורט לאושוויץ.[17]

עם הגעתו לאושוויץ פרדי נשלח ישירות לחלק במחנה שנקרא "מחנה המשפחות" (הידוע גם בשם B2b). שם, הוא ושאר אנשי הטרנספורט שלו (טרנספורט ספטמבר) קיבלו לבוש אזרחי.[18] אנשי הטרנספורט לא ידעו שבאותו יום גורלם נחתם, וכי בעוד שישה חודשים יומתו בתאי הגזים.[19] באושוויץ הצליח פרדי לשכנע את קציני האס.אס להקצות שטח לבית ילדים.[20] שם, דאג פרדי לסידור כיתות לימוד, יצר פעילויות, המחזות ושיעורי ספורט. הוא אסר בכל תוקף אזכורים של תאי הגזים והמשרפות בנוכחות הילדים.[21] הוא ביקש ליצור להם חלקה קטנה של אושר בתוך מחנה ההשמדה. סוזאנה מספרת שלפרדי היה בן זוג במחנה, שנקרא בפי כולם "רומיאו". פרדי ורומיאו בילו את מירב היום ביחד , והיו זוג מוכר במחנה. לדבריה, כולם כיבדו אותם, והיא ראתה שזו הייתה אהבה גדולה.[22]

מפת מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, עם "מחנה המשפחות" מוקף באדום. מתוך: Nieuwsma, Milton J., ed. Surviving Auschwitz : Children of the Shoah 75th Anniversary Commemorative Edition / Milton J. Nieuwsma. 75th anniversary commemorative edition. Shelter Island, NY: Ibooks, 1998.

פרדי מונה לקאפו (Kapo) והיה אחראי על "מחנה המשפחות". הוא אולץ לסייע לגרמנים לשמור על הסדר במחנה ולהטיל על האסירים עונשים אכזריים, מה שנגד את מזגו הטוב. את זמנו הקצר בתפקיד הוא ניצל כדי להעביר את האסירים שהתקשו בעבודות הפרך לעבודה עם ילדים.[23] אלה זכו לשיעורים במגוון תחומים שהועברו בסתר בקבוצות קטנות לפי גילים. בשנת 1944 הם העלו את המופע שלגיה ושבעת הגמדים; בעדויות שונות מסופר שאפילו אנשי אס.אס נכנסו לצפות בהצגה ושד"ר מנגלה עצמו היה שם והריע.[24]

בתחילת חודש מרץ באותה השנה, נתבקשו אנשי טרנספורט ספטמבר להתארגן למעבר למחנה אחר, איש לא חשד בהטעיה. רודולף ורבה (Rudolf Vrba), שלקח חלק בתנועת המחתרת באושוויץ, ראה בפרדי מנהיג פוטנציאלי וביקש ממנו להוביל את הקבוצה בהתקוממות המתוכננת נגד הנאצים.[25] בעקבות הבקשה, נקלע פרדי לדילמה קשה: התקוממות אמנם תביא להרג של קציני אס.אס, אך וודאי תדון למוות את כלל הילדים במחנה, גם את אלו שהיו יכולים להינצל. פרדי ביקש לחשוב על העניין אך כבר למחרת הגיעו החדשות שטרנספורט ספטמבר מיועד להשמדה. פרדי ביקש שעה להרהר בבקשתו של ורבה, אך בתום השעה ורבה מצא אותו מחוסר הכרה.[26]

נסיבות מותו של פרדי הירש לא ידועות עד היום. יש הטוענים שהוא התאבד בעזרת מנה גדולה של כדורי שינה, אך לא ברור מהיכן עשוי היה להשיג כמות כדורים כה גדולה. יש הטוענים שהורעל, ויש החושדים שרופאי המחנה נתנו לו מנת יתר של כדורי הרגעה כדי שלא יישתתף בהתקוממות, בתקווה שכך יצילו את חייהם.

עוד באותו ערב, בשמונה במרץ 1944, נשלח טרנספורט ספטמבר אל תאי הגזים.[27]

בשנת 1996, על קיר בית הספר בטרזינשטט הונצחו פניו של פרדי הירש. בהקדשה המצורפת נכתב: "לזכרו של פרדי הירש – בהוקרה, ילדי טרזין, בירקנאו B2b."

 [28]

לוחית זיכרון המוקדשת לפרדי הירש, בטרזינשטט. מתוך: Ondrichova, Lucie. Fredy Hirsch : von Aachen uber Dusseldorf und Frankfurt am Main durch Theresienstadt nach Auschwitz-Birkenau ; eine judische Biographie, 1916-1944. Konstanz: Hartung-Gorre, 2000