חסידי אומות עולם- משפחת טן-ברחה

גדעון לוטן

"הם עשו זאת לא בשביל כסף, אלא בשביל אהבת האדם בלבד"

יוסף (שף) ומרי טן-ברחה היו קתולים אדוקים אשר התגוררו באמרספורט (Amersfoort) שבהולנד, ולהם 6 ילדים. גדעון לוטן, ששהה אצל המשפחה בשנות המלחמה, מספר בראיון שבשנת 1943, אמו, שושנה ליטן, חברה במחתרת ההולנדית היהודית, השאירה אותו עם המשפחה והבטיחה לו שתבוא לבקר. גדעון היה בסך הכל בן שש. שף טן-ברחה היה סוחר אמיד, ואשתו מרי הייתה מורה במקצועה. לדברי גדעון, הם ניהלו אורח חיים דתי מאד ובאותה הרוח גידלו את ילדיהם. המשפחה קיבלה את גדעון ושמרה עליו כאילו היה בנם. כיוון שמראהו היה שונה ממראה שאר בני המשפחה, נאלץ גדעון לחבוש כובע לראשו בימים שיצא מהבית. נמנעה ממנו האפשרות ללכת לבית הספר, כמו שאר ילדי טן-ברחה, לכן מרי השקיעה מזמנה ללמד אותו את המקצועות הבסיסיים כגון קריאה וכתיבה בהולנדית וגם חשבון.

גדעון לוטן ואמו, שושנה ליטן, חאודה, 1943. מתוך: טן ברחה, אלן ואירית באומן. ילד עומד על סף דלתי: מחסה באמרספורט. רעננה: דוקוסטורי, 2014, עמ' 76.

לאחר שאימצו את גדעון לחיקם, משפחת טן-ברחה הגדילה לעשות, והצילה נערה יהודיה נוספת, לידה ליסאוור (Lida Lissauer). לידה הייתה חניכה בחוות ההכשרה לנוער חלוצי שניהל אביו של גדעון לוטן בחאודה (Gouda). גדעון מספר שללידה היה חשוב מאוד לשמור על המסורת היהודית, והשניים חגגו יחד את החגים היהודיים באופן מסורתי כדי לא לשכוח מאין באו. למרות היות משפחת טן-ברחה קתולים אדוקים, הם מעולם לא ניסו לכפות את דתם על הילדים. אמנם גדעון ולידה הלכו עמם לכנסייה בימי ראשון כדי לא לעורר חשד בקהילה, אך בבית יכלו לקיים את דתם. פעם אחת, יוסף הביא ללידה ספר תפילות ישן בעברית עם שדרה כסופה, שמצא בביתו של חבר טוב.[1]

חוות ההכשרה לנוער בחאודה. מתוך: טן ברחה, אלן ואירית באומן. ילד עומד על סף דלתי: מחסה באמרספורט. רעננה: דוקוסטורי, 2014, עמ' 83.

בשנת 1944, כאשר החל רעב גדול, נהיה קשה מאוד לבני הזוג לדאוג למשפחה הגדולה. יוסף חשש שהגרמנים ייגייסו אותו, ולכן התחבא לסירוגין במקלט במתחם הבית. לידה התחפשה לאחות בשרות הצלב האדום, ונסעה על אופניה לחפש אוכל למשפחה.[2] גדעון מספר על רעב כה גדול, שבמקרה אחד בו סוס מת באמצע הרחוב, אנשים עטו עליו להשיג חתיכת בשר. בזכות נסיעותיה של לידה להשגת אוכל, היא הצילה את משפחת טן-ברחה.

גדעון לוטן ולידה ליסאוור, אמרספורט, 1944. מתוך: טן ברחה, אלן ואירית באומן. ילד עומד על סף דלתי: מחסה באמרספורט. רעננה: דוקוסטורי, 2014, עמ' 45.

גדעון זוכר שכאשר החלו ההפצצות של בנות הברית בסוף 1943, והשמיים היו עמוסי מטוסים, משפחת טן-ברחה עברה להתגורר במקלט של הבית. בזמן הפוגות, הילדים יצאו מהמקלט, ונתקלו בכרזות של בעלות הברית שעודדו את ההולנדים. הנאצים כמובן אסרו על הרמת הכרזות, אך גדעון והילדים היו לוקחים אותן כדי שיהיה להם מה לקרוא במקלט. בנוסף, בעקבות הנפילות הרבות שהיו באזור, לכל אחד מהילדים היה אוסף של רסיסי טילים. לקראת סוף המלחמה משפחת טן-ברחה שיכנה גם עריק אוסטרי בעליית הגג שלה.

זמן קצר לאחר סיום המלחמה, שלום וויס, חניך של חוות ההכשרה בחאודה, הגיע לקחת את גדעון ולידה. ביומן שקיבלו ילדיה של מרי טן-ברחה, כתבה מרי שהיא רצתה מאוד שגדעון יישאר אצלם כאחד מבניהם, אך היא לא מנעה ממנו לעזוב. בתחילה, חזר גדעון לחווה בחאודה, שם כבר היו חניכים יהודים חדשים, אך הוריו לעולם לא חזרו. הוריו של גדעון נרצחו במחנות ההשמדה בזמן המלחמה. ב-1946 קיבל גדעון אשרת כניסה לארץ, ועלה לישראל.

ביוני 1989, הוכרו יוסף ומרי טן-ברחה כחסידי אומות עולם על ידי "יד ושם".[3]

גדעון ודבורה לוטן ביום חתונתם, ישראל, 1963. מתוך: טן ברחה, אלן ואירית באומן. ילד עומד על סף דלתי: מחסה באמרספורט. רעננה: דוקוסטורי, 2014, עמ' 86.

עוד בנושא בספריית וינר:

בנימין, יגאל. הם היו חברינו: ספר זיכרון לחברי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד, שנרצחו בשואה. תל אביב: אגודת יוצאי ההכשרות והמחתרת החלוצית בהולנד כולל קבוצת ווסטרוויל, 1990.

טן ברחה, אלן ואירית באומן. ילד עומד על סף דלתי: מחסה באמרספורט. רעננה: דוקוסטורי, 2014.

Michman, Jozeph, Bert-Jan Flim, Israel Gutman, and Sara Bender. The Encyclopedia of the Righteous among the Nations: Rescuers of Jews during the Holocaust; The Netherlands. Jerusalem: Yad Vashem, 2004.

Schippers, Hans. Westerweel Group: Non-Conformist Resistance against Nazi Germany: A Joint Rescue Effort of Dutch Idealists and Dutch-German Zionists. Translated by R. J. Salfrais. Revised version of the Dutch edition. Berlin; De Gruyter Oldenbourg, 2019.