הסעודה האחרונה - אמנות בפסיפס

לאורך הדורות זכה מעמד "הסעודה האחרונה" למשמעויות רבות ומגוונות.
כך היה, למשל, גם בתקופת המלחמה האחרונה, אשר גרמה לנו להרגיש שוב את האיום הקיומי הקרוב ואת אווירת יום הדין המרחפת באוויר. כשישבנו לסעוד ב"ליל הסדר" חגגנו מחדש את החיים, אך נותרנו מודעים לקרבתו הבלתי נמנעת של המוות.

נקודה חשובה המאפיינת את סצנת "הסעודה האחרונה" קשורה לחלוקת המזון בין היושבים – לחם ויין. 
כך, לארוחה שלי בחרתי באבטיח, פרי שמח המזוהה עם קיץ ועם טריות. האבטיח מתחלק בין כל הסועדים ויוצר רוח של אופטימיות, שיתוף ואחווה.
ככלל, האוכל נתפס כאמצעי לחיבור בין אנשים, ומשמש כסמל לחברות, אהבה וקשר אנושי. השיתוף במזון – בעבודה שלי, שיתוף פלחי האבטיח – מייצר חיבור עמוק בין הנוכחים ואחראי להיווצרותו הייחודית של מעמד בו נחגגים החיים.
האבטיח שבעבודה מצופה ביחידות מוזאיקה, מדיום עתיק שהיה בשימוש גם בתיאורי ארוחות על רצפות פסיפס. הפסיפס מקבל כאן משמעות עכשווית, אולי בסגנון פופ ארט, המעניקה לו מעמד של עמידות ונצחיות.
 

אודות אירית אורפז »

ניתן לבקר בתערוכה בימים:

א' - ה', בין השעות 8:30 - 20:00

ו', בין השעות 8:30 - 12:30