בניין הספרייה - היסטוריה ואדריכלות

בניין הספרייה ניצב בכיכר המרכזית של קמפוס האוניברסיטה
בניין הספרייה ניצב בכיכר המרכזית של קמפוס האוניברסיטה

בניין הספרייה תוכנן ע"י האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, יחד עם שותפם שמואל ביקסון  בשנת 1958 ונחנך בשנת 1968.  על תכנון הבניין זכו השלושה בפרס רוקח. 

ספריית סוראסקי תוכננה בראשיתה כמבנה אחד, ובשנת 1984 נוסף לה מבנה המתאפיין בקווים דומים, הבניין ע"ש גרוס. 

הבניין הגושני הבנוי בטון חשוף, לו נוכחות דרמטית בקמפוס האוניברסיטה, הפך לאחד מסמליה של האדריכלות הברוטליסטית העושה שימוש בחומרי בנייה זמינים  ופשוטים הנותרים חשופים.

עם זאת, האלגנטיות והזרימה של הבניין ביטאו עידון וגישה מקורית למוסכמות של הברוטליזם.

״הפשטות של המונולית האדריכלי אינה מכוונת להפשטה, ואף אינה שותפה לשאיפה המינימליסטית לאובייקטיביות חסרת רפרנט. במקום זאת היא חותרת לשיפור כושר הביטוי של תצורות אדריכליות שכיחות, באמצעות דחיסת הרמיזות הפיגורטיביות שלהן לתוך מחווה רהוטה אחת״. 

(מתוך: רודולפו מצ'אדו ורודולף אל-חורי  (מאנגלית: דפנה רז), אדריכלות מונוליתית, סטודיו כתב-עת לאמנות, גיליון 68, ינואר 1996, עמודים 54-63)

הבניין ששטחו כ-12,600 מ"ר, ניצב בכיכר המרכזית של קמפוס האוניברסיטה, תוכנן כמיכל אטום כלפי חוץ, המארגן את אולמות הקריאה סביב גן פנימי אינטימי. ​

 

 

 

מודל הספריה ותכניות מתוך "הנדסה ואדריכלות", גיליון 6, 1965
מודל הספריה והתכניות מתוך "הנדסה ואדריכלות", גיליון 6, 1965


המחשבה לבנות ספרייה כמבנה מרכזי מופנם, מושתתת על עיקרון המעוגן בצורת הבניה המסורתית במזרח התיכון. דרך זו מאפשרת ליצור מבנה שאינו נתון להשפעות האקלימיות הקשות של האור ומזג האוויר בארץ.  

גישה זו יצרה אוירה של ריכוז ורוגע בחללי הספרייה יחד עם מרכזיות פונקציונאלית בדרכי הקשר והשרות. 

גרעין שרות ורטיקאלי מקשר את שטחי העבודה והאספקה ישירות עם אולמות הקריאה בקומות השונות. עיקרון תכנוני זה הביא לעיצוב הבניין כמסה עשויה בטון מסותת, המרחפת על קומת קרקע בנויה אבן. 

קומת הקרקע היא חלק ממערך הטרסות המארגן את שיפועי הקרקע בשטח, ומהוה המשך לפיתוח הנוף בקמפוס האוניברסיטה.  חנוכת הספרייה המרכזית הייתה נקודת ציון חשובה בהתבססותו של הקמפוס החדש ברמת אביב: אז הוענק לו המוקד האקדמי המובהק מכל. חזותו המונומנטלית של הבניין שיקפה את ייעודו המרכזי בקמפוס האוניברסיטאי, והדגישה את מעמדו כלב הפועם של מהלך החיים האקדמי.



.מודל הספריה והתכניות מתוך "הנדסה ואדריכלות", גיליון 6, 1965

 

מודל הספריה והתכניות מתוך "הנדסה ואדריכלות", גיליון 6, 1965

הבניין מארגן את הפונקציות המגוונות בחלקי הבית השונים במערך של רצף חללי מתמשך. הוא מתחיל בכניסה הנמוכה המכילה פינות ישיבה ושיחה,  וכניסות אל אזורי השרות והעבודה. אזור זה נפתח אל חלל מרכזי בעל גובה כפול המפנה את המבקר אל אזורי הבית השונים, ומספק לו התמצאות בתנועה אל מחלקת היעץ וההדרכה, הספרייה הלימודית וקומות הקריאה. 

מאולם הכניסה מתפתחת התנועה אל אולמות הקריאה בעלי הזיקה הישירה אל הגן הפנימי - ממנו נשקף המבט שוב החוצה אל קמפוס האוניברסיטה. 

 

"שיבת ציון" - ציורי הקיר של אברהם אופק 

ציורי הקיר של אברהם אופק בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי (1976), הם מאוצרות האמנות החשובים ביותר של אוניברסיטת תל אביב.

קיר בעל משטח כה מפוצל, המוסתר גם בחלקו ע"י עמוד תמיכה מרכזי, היה מרתיע גם צייר קיר מנוסה מלעטרו. אך לאופק שימש הקושי הזה אתגר שדירבן את דמיונו וגירה אותו למצוא פתרונות בלתי שגרתיים לבעיית הרצף של הקומפוזיציה.

ספינה גדושת עולים המגיחה באלכסון מחלקו העליון של הקיר, ליד הכניסה לקומת הביניים, ומגיעה כמעט עד רצפתו הימנית של חלל הכניסה התחתון מהווה את הפרק הראשון של סיפור הגאולה וגם את חולית הקשר המתווכת בין אגפי ומפלסי הקומפוזיציה הציורית – למעלה למטה ומימין לשמאל, ובעת ובעונה אחת היא מהווה גם אתנחתא בין האגף הימני והשמאלי. את חלקה העליון של הסירה ניתן לראות גם מקרוב, מהמרפסת של קומת הביניים הננעצת כביכול בתוכה.

הפרק השני – עבודה ומנוחה בארץ הנבנית, מצויר על האגף הימני של הקיר ואילו משמאל – על קטע האולם התחתון, צייר אופק את הפרק השלישי – גן העדן עלי אדמות, המסמל את תקוות פריחת הארץ הנגאלת. מוטיב הפרחים והצבעוניות העזה נועדו גם להתמודד עם הגינה הנשקפת מן החלונות.

אופק הוא אמן מונומנטלי מובהק. אין הוא מתאר טיפוסים אינדיוידואליים ומאורעות היסטוריים, אלא מתרגם אותם לסמלים בעלי משמעות כללית. המסר של ציוריו הוא ישיר, מרוכז ורב עוצמה. הסיור על פני ציורי הקיר של אופק מהווה חוויה מרתקת בגלל השילוב האורגאני של מבנה ותוכן מונומנטאלי. 

 

מאת: פרופ. אברהם רונן (מנשר של אוניברסיטת תל אביב: Avrham Ofek - "Shivat Tzion")

פרסומים נוספים על אברהם אופק ועבודותיו (מתוך דעת"א) >>

 

 

קטעים מתמונת הקיר

 

קטעים מציור הקיר של אברהם אופק

     

  ​


 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>