היכן לפרסם?

אחת מהמטרות של ממדי הביבליומטריקה השונים היא לסייע לחוקרים לזהות את כתבי העת המובילים בתחומם וכך לקבל החלטות מושכלות בנוגע לאכסניה לפרסום התפוקה המחקרית שלהם.

פרסום בגישה פתוחה

רשת האינטרנט חוללה מהפכה באפשרויות הגישה לתוצרי מחקר מדעי ולפרסומים מדעיים. גישה חופשית לפרסומים מדעיים ולמחקרים חיונית למחקר ולהוראה, זהו אינטרס משותף של חוקרים ושל מוסדות אקדמיים, במיוחד בעידן בו המשאבים של המוסדות האקדמיים מוגבלים ומצומצמים.

פרסום מאמר באופן חופשי באינטרנט מביא לחשיפתו בקרב הקהילה המדעית, מגדיל את תפוצתו ומשפר את כמות הציטוטים -  אינטרס משותף לחוקר ולמוסד האקדמי. הציטוט מביא לקידום דירוגו של החוקר במחקר העולמי וכן לקידום דירוג המוסד בו עובד החוקר. הנגישות למחקר מגדילה את קהל הקוראים הפוטנציאלי.

מידע נוסף על מסלולי פרסום אפשריים והסכמים של אוניברסיטת תל-אביב עם מו"לים שונים תוכלו למצוא כאן >>
 

כלים חכמים להתאמה בין מאמר לכתב עת

בנוסף לדירוג כתב העת, כמות הציטוטים ומציאת כתבי עת עם מאמרים דומים, ישנם כלים נוספים היכולים לסייע לנו כשאנחנו באים למצוא את כתב העת המתאים ביותר עבורנו לפרסום. מדובר על כלים סמנטיים מתקדמים וחינמיים הממליצים על כתבי עת בהתאם לתוכן, לכותרת או לתקציר המאמר.

• Edanz Journal Selector מאפשר למצוא בדרך זו כתבי עת ממו"לים שונים ומדרג את התוצאות בהתאם לאיכותו של כתב העת (הכלי החופשי מגביל את מספר החיפושים).
• Elsevier® Journal Finder מאפשר לאתר התאמה לכתבי עת בהוצאת Elsevier.
• Find a Journal מאפשר לאתר התאמה לכתבי עת בהוצאת Wiley.
• Journal Suggester כתבי עת בהוצאת Taylor & Francis.

כתבי עת טורפים

אפשרות הפרסום בגישה הפתוחה יצרה תופעה חדשה בעולם האקדמי – כתבי עת טורפים (Predatory Journals) שהסמכות האקדמית העומדת מאחוריהם מוטלת בספק. פעמים רבות העורכים של כתבי העת הללו מבקשים תשלום עבור הפרסום (לרוב נמוך מהמקובל) מבלי לבצע שיפוט עמיתים ראוי ובלי גוף מחקרי לגיטימי מאחוריהם.

מספרם של כתבי העת הטורפים מוערך במעל 8,000 כותרים והעולם האקדמי עושה מאמצים רבים על מנת להילחם בתופעה. לרוב מדובר בכתבי עת שעורכיהם אינם מוכרים בתחום, או שהם עושים שימוש כוזב בפרטיהם של עורכים מוכרים ומציינים פרטי התקשרות לא נכונים; כתבי עת אלו לא מדורגים ביבליומטרית והפרסומים המופיעים בהם מתאפיינים ברמה אקדמית נמוכה. המודעות לנושא הולכת וגוברת ובשנים האחרונות צצו מספר אמצעים שיכולים לעזור לזהות את כתבי העת הללו ולהישמר מפרסום בהם.

איך מזהים כתב עת טורף?

• ניתן להיעזר באתרים הבאים, שמאחוריהם עומדים ארגונים ללא כוונת רווח המספקים רשימות מעודכנות של כתבי עת אקדמיים מוכרים המפרסמים בגישה הפתוחה. הרשימות מתעדכנות באופן יומיומי וכתבי העת הטורפים  מנופים מהן.
   

    Open Access Scholarly Publishers Association (OASPA)

    Directory of Open Access Journals (DOAJ)  
 

• Ulrichsweb - Ulrich`s Periodicals Directory Database מקור סמכותי ומהימן המציג מידע מפורט על פרסומים מחזוריים – כתבי עת וסדרות: מספר ISSN, מו"ל, תחומי העיסוק של כתב העת, רשימת המאגרים בהם הוא נכלל והאם מדובר בכתב עת שפיט. המאגר מציג סדרות וכתבי עת אקדמיים ומדעיים, פרסומי גישה פתוחה, מגזינים ועיתונים.  בחיפוש המתקדם ניתן לקבל רשימה של כתבי עת לפי נושא.
  סרטון הדרכה כאן.
• Cabells Predatory Reports: מאגר מידע בתשלום שהאוניברסיטה מנויה עליו, הכולל רשימה מעודכנת של כתבי עת טורפים. כתבי העת נבחנים באמצעות שישים קריטריונים שונים ומפורטים - לצד כל כתב עת ניתן למצוא את מספר ההפרות שנמצאו בו ומידע מפורט לגביהן.

קישורים שימושיים נוספים

• Directory of Open Access Books (DOAB) מאגר הכולל ספרים אקדמיים בגישה הפתוחה שעברו ביקורת עמיתים, כולל קישורים לפרסומים. שייך לקרן OAPEN.
• Think Check Submit אתר המרכז מידע על פרסום מאמרים לשימושם של חוקרות וחוקרים. הגוף העומד מאחוריו הוא איגוד משותף של ארגונים אקדמיים, שמטרתו היא לסייע בתהליך בחירת כתב העת תוך הפיכת התהליך לפשוט יותר.
  Think - האם כתב העת מהימן ומתאים למחקר שלך? ;  Check - בדקו באמצעות הרשימות של האתר את כתב העת או המו"ל ; Submit -  במידה והכול תקין – לפרסם.
• Journal Guide רשימות של כתבי עת אקדמיים ומחקריים עם אפשרות להשוות ביניהם, כלי חינמי שנוצר על ידי חוקרים למען הקהילה המחקרית.
•   BEALL’s list מקור חשוב שהתחיל כיוזמה אישית בבלוג של ג'פרי ביאל, ספרן באוניברסיטת קולראדו, וכעת מובל על ידי מספר חוקרים אנונימיים. ניתן להיוועץ ברשימה כדי לזהות מו"לים בעייתיים וכתבי עת טורפים.
• Retraction Watch - מאגר מידע לחיפוש מאמרים שנפסלו לאחר פרסומם. המאגר נוצר במסגרת בלוג עם שם דומה של החוקרים אדם מרכוס ואיוון אורנסקי. החיפוש אפשרי במגוון רחב של פרמטרים: שם המאמר, המחברים/ות, כתב העת, המו"ל, המוסד ועוד, ליד התוצאות ניתן גם לראות את הסיבות להסרת המאמר. המאגר מסונכרן עם מערכת דעת"א, כך שברגע שיופיע מאמר כזה בחיפוש שלנו נראה סימן אזהרה ולידו הכיתוב Retracted Article.