Exploration

תערוכת היחיד של ד״ר דוד נרוב ניצבת בנקודת המפגש שבין עולם הפסיכואנליזה והטיפול לבין האקספרסיוניזם והמופשט המודרניסטי. עבודותיו אינן מבקשות לייצג מציאות פיזית גלויה, אלא משמשות כצוהר לעולם הפנימי, למבנה הנפש ולמסתורי התת-מודע. נרוב זונח את הייצוג הפיגורטיבי לטובת שפה חזותית טהורה: הקו, הכתם, המשטח והצבע. הציור אינו מתאר אובייקטים מוגדרים, אלא מייצר קומפוזיציות מורכבות שמזמינות את הצופה להתבוננות עמוקה. ביצירותיו ניכרת זיקה לזרמים מרכזיים באמנות המודרנית. השימוש המוקפד בטכניקות של פוביזם ופוינטליזם מאפשר לו לבנות שדה ויזואלי עשיר וטקסטורלי.

הכתמים הנקודתיים יוצרים דינמיקה של פירוק והרכבה, בדומה לתהליך של פענוח הנפש. הצבע אצל נרוב הוא המדיום המרכזי להעברת רגש; המנעד הצבעוני נע בין גוונים עזים וישירים לבין צבעוניות מערפלת ומהרהרת, המשרה תחושה סודית ואניגמטית. הפרקטיקה הציורית של נרוב נשענת על חשיפה אימפולסיבית ותת-הכרתית.

בחירת הצבעים, הקומפוזיציה והמרקם נובעת מתוך צורך נפשי מפעפע, כאשר היד המציירת מובלת על ידי תהליכים לא-מודעים - כשם שבקליניקה הטיפולית נעשה שימוש באסוציאציות חופשיות כדי להציף תכנים מודחקים. הציור של נרוב מתרחש במרחב החופשי מאילוצים ומציפיות. תהליך היצירה מתואר כחוויה אקסטטית שבה "הכל מותר", והטעויות מתקנות את עצמן כחלק מהזרימה היצירתית. האמנות של נרוב אינה מספקת פתרון סגור, אלא משאירה מרחב נשמתי ופרשני פתוח. הציור משמש כמעין "מבחן רורשאך"; הצופה מוזמן להקרין עליו את עולמו הפנימי, את חוויותיו ואת רגשותיו, ובכך להשלים בעצמו את התהליך הטיפולי-אמנותי.