כלים להערכת כתבי עת

הכלים והמדדים להערכה ביבליומטרית מאפשרים לנו לכמת את רמות ההשפעה והחשיבות של כתבי עת. המדדים מתייחסים למספר הציטוטים הממוצע של מאמרים בכתב עת ספציפי בתקופה מסוימת, מאפשרים איתור כתבי עת מובילים על פי תחום, השוואה בין כתבי עת שונים ואיתור טרנדים מחקריים. הדירוגים עוזרים לנו להבין לא רק מהם כתבי העת המובילים ביותר בתחום, אלא גם לבחון את איכותו ומהימנותו של כתב העת. לדירוג כתבי העת יש השפעה גדולה ומשמעותית על האוניברסיטאות ועל המחקר האקדמי, נושא זה חשוב וקריטי במיוחד לאור השינויים הטכנולוגיים הרבים של השנים האחרונות, הכניסה של כלי AI  והשפעתם על המחקר האקדמי יחד עם תופעות שהפכו לרווחות יותר ויותר דוגמת 'כתבי עת טורפים'.

פירוט נרחב כאן

 

מקורות מובילים לדירוג כתבי עת

Web of Science

Journal Citation Reports - JCR

הדרוגים שנמצאים בפלטפורמת JCR מבוססים על שני מדדים עיקריים:


JIF – זהו ה- Journal Impact Factor, המדד הוותיק והמקובל להערכת כתבי עת. המדד מתבסס על יותר מ- 20,000 כתבי עת במדעים מדויקים, מדעי החברה ומדעי הרוח ואומנויות. ה- Impact Factor של שנה מסוימת בודק את ממוצע הציטוטים למאמרים שהתפרסמו בשנתיים שקדמו לה, מספר הפעמים שמאמרים בכתב העת צוטטו בשנה מסוימת לחלק למספרם הכולל של מאמרים בני ציטוט שהתפרסמו באותה השנה (Impact Factor של כתב עת מסוים לשנת 2024 יהיה ממוצע הציטוטים למאמרים שפורסמו בכתב העת בשנים 2023-2022).


JCI – זהו ה- Journal Citation Indicator, מדד חשוב נוסף שהחל להופיע ב- 2020. משנה קצת את הנוסחה למאמרים שהתפרסמו בשלוש השנים האחרונות ובספירת הציטוטים מתייחס גם לשנה הנוכחית.
המדד לשנת 2024 יבחן את היחס בין מאמרים שהתפרסמו בשנים 2023-2021 לציטוטים מהשנים 2024-2021. המדד עוזר לייצר פרספקטיבה טובה ותמונה רחבה על מצב כתבי העת, במיוחד כשמדובר בתחומי מדעי הרוח ואומנויות, תחומים שבהם קשה יותר ליצור דירוג אמין ומלא.

ישנם תחומי ידע השייכים למדעי הרוח והאומנויות, בהם יופיע דירוג כתב העת לפי מדד JCI בלבד.

 

מדדים נוספים מבית  Web of Science:

  •  Eigenfactor Score –בודק השפעה של כתב עת בהתאם לנתוני ציטוטים חמש שנים אחורה תוך בחינת המקור ממנו הגיעו הציטוטים. מדד זה מעניק משקל גדול יותר לציטוטים בכתבי עת מובילים.
  • Immediacy Index – התייחסות למספר הציטוטים באותה השנה שבה כתב העת התפרסם (ההשפעה מיידית). ניתן למצוא את הנתונים הללו בפלטפורמת JCR.

בקישור זה תמצאו מדריך של הספרייה המרכזית לשימוש במאגר Web of Science והמדדים הביבליומטריים המתייחסים אליו.



Scopus

Journal Metrics (CiteScore)

בפלטפורמת Journal Metrics תמצאו מבחר דירוגים המתבססים על נתוני הציטוט במאגר .Scopus של חברת Elsevier. המאגר המקיף כמות גדולה מאוד של כתבי עת, כ- 22,000. כאן נכללים גם כתבי עת בתחומי מדעי הרוח והאומנויות בנוסף למדעים מדויקים ומדעי החברה.

CiteScore – הדירוג המרכזי של המאגר. דירוג כתב עת בשנה מסוימת נקבע על פי ממוצע הציטוטים למאמרים שהתפרסמו בשלוש השנים שקדמו לה. כך דירוג ה- CiteScore של כתב עת מסוים לשנת 2024 יהיה ממוצע הפעמים שהמאמרים שפורסמו בו בין השנים 2023-2021 צוטטו.

מדדים נוספים המבוססים על מאגר Scopus:

  • CiteScore rank & trend – הדירוג היחסי של כתב העת בתחום המחקר אליו הוא שייך.
  • SJR (SCImago Journal Rank) – דירוג המתייחס גם ליוקרת כתב העת המצטט (נותן עדיפות לכתבי עת הנחשבים איכותיים יותר). החישוב נעשה בטווח של 4 שנים. נתוני ה-SJR הם חינמיים ופתוחים לכול. מדד זה מוטמע בפלטפורמה שנקראת Browzine – תצוגת ספרייה דיגיטלית של רוב כתבי העת שהאוניברסיטה מנויה עליהם בחלוקה לנושאים. ניתן למיין את כתבי העת על פי Journal Rank בהתאם למדד SJR. בנוסף, ניתן לגשת ישירות לדף המדדים של כתב העת באתר SJR מתוך דף כתב העת.
  • SNIP (Source Normalized Impact per Paper) – מדד השפעה של מאמר בודד בתוך כתב העת. ממוצע הציטוטים של המאמר באופן יחסי לכלל הציטוטים בתחום בו הוא עוסק.


סרטון הדרכה בנושא דירוג כתבי עת במאגר Scopus
 

חשוב להוסיף, שני המאגרים משתמשים בחלוקה לרבעים של רשימת כתבי העת בכל קטגוריה (Quartiles), חלוקה זו מהווה דרך נוספת לבחון את חשיבותו ומעמדו של כתב העת ביחס לכתבי עת דומים (במאגר JCR הרבעים מצוינים באמצעות האות Q וב - Scopus באמצעות המילה quartile).

 

Google

Google Scholar Metrics  

דירוג כתבי העת המובילים של Google Scholar, הבנוי מרשימה של 100 כתבי העת המצוטטים ביותר בכל תחום דעת. ניתן לראות את כתבי העת המובילים בחלוקה לתחומים ותתי תחומים, כולל תחומים שלא מכוסים באופן אידיאלי במאגרים האחרים כמו מדעי הרוח ואומנויות. הדירוג מבוסס על h5-index המתייחס למאמרים שפורסמו בחמש השנים האחרונות. H = מספר המאמרים בכתב העת שצוטטו H פעמים (לדוגמא: 50 מאמרים צוטטו לפחות 50 פעמים).

סרטון הדרכה  >>

 

מקורות ייחודיים למדידת השפעה במדעי הרוח והאומנויות

 

מדדי ות"ת

מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבע על ידי ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב שפועל תחת המועצה להשכלה גבוהה) ומתייחס לנתונים כמותיים הנוגעים לפרסומים המדעיים של חברי הסגל. ראו גם הבהרות ות"ת בנושא רכיב הפרסומים במודל התקצוב – מעודכן לתשפ"ג

המודל מתייחס לכתבי עת אשר נכללים ב Web of Science Core Collection ומאגרי הבת שלו:

  • מדעי הטבע, הטכנולוגיה והרפואה -Science Citation Index Expanded (SCIE)
  • מדעי החברה - Social Sciences Citation Index (SSCI)
  • 'מקורות מתפתחים' כתבי עת שפיטים חדשים ברשימה של Web of Science, בכל התחומים, שאינם  ממוינים לפי דיסציפלינה (הכיסוי הוא משנת 2015 ואילך) - Emerging Sources Citation Index (ESCI)
  • מדעי הרוח והאומנויות - Arts & Humanities Citation Index (AHCI)

בנוסף, נכללים המאגרים הבאים:

לבדיקה אם כתב עת מסויים נכלל במאגר WOS. אפשר להוריד את רשימת כתבי העת הנכללים במאגר בקישור זה (נדרש רישום לאתר ללא תשלום).

 

עבור פרסומים בעברית (בכל הדיסיפלינות) מומלץ לבדוק את מפתח חיפה

 

במדד נכללים פרסומים בשפות עברית, אנגלית וערבית. כל כתבי העת הנחשבים למודל התקצוב של ות"ת הם כתבי עת שפיטים (peer-reviewed).

רשימה של כתבי עת שפיטים בעברית ובערבית (נכון לספטמבר 2024)

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>