מדריך שיקגו: מבנה בסיסי של הפנייה ודגשים לביבליוגרפיה
הנחיות >> החל מ-14.72
כללי
יש לציין את שם המחבר כפי שהוא מופיע במקור.
אין לציין תארים כגון מר, גברת, ד"ר, פרופסור וכדומה.
בהערה, שם המחבר מופיע בצורת שם פרטי ולאחריו שם משפחה; בביליוגרפיה, הסדר הפוך.
קיצור השם או ציון אות אמצעית
מומלץ לציין את השם הפרטי במלואו ולא באות הראשונה בלבד (למעט מחברים ידועים שבוחרים להיקרא כך כגון, T. S. Eliot ,M. F. K. Fisher ,O. Henry). לדוגמה, Edith Eden ולא: E. Eden.
אם השם מכיל שם אמצעי ניתן לקצרו לאות. לדוגמה, Edith Michelle Eden יכול להיכתב Edith M. Eden.
הנחיות >> החל מ-14.85
כללי וסגנון
שם של ספר או כתב עת יופיעו במלואם כמו במקור.
שם של ספר או כתב עת יופיעו בכתב נטוי ואילו שם של מאמר או פרק בספר יופיעו בין גרשיים.
השם או הכותרת יכתבו בסגנון headline style, לפיו, כל מילה שאינה מילית או מילת קישור נכתבים באות רישית ולא רק המילה הראשונה כשכל השאר באותיות קטנות למעט שמות (ראו: הנחיות >> 14.87, 8.159 ו-8.160).
לדוגמה, Cries Unheard: Why Children Kill; The Story of Mary Bell
ולא: Cries unheard: Why children kill; The story of Mary Bell.
כותרת ראשית ותת-כותרות
כאשר הכותרת מחולקת לכותרת ראשית ותת-כותרת אחת או יותר, לאחר חלקה הראשון יופיעו נקודותיים ולאחר מכן תת-כותרת; כל תת-כותרת נוספת תופרד בפסיק-נקודה, לדוגמה, שם הספר המורכב משתי תת-כותרות:
Cries Unheard: Why Children Kill; The Story of Mary Bell
יש להשתמש בנקודותיים לאחר החלק הראשי של הכותרת, גם אם במקור נעשה שימוש בסימן אחר כגון, פסיק, קו מפריד ארוך או פסיק-נקודה וכד'.
כותרת בשפה שאינה עברית או אנגלית
כאשר מדובר בפריט שאינו בשפה האנגלית או העברית, אין לתרגם את הכותרת וכמו כן, יש לשמור על כללי הרישום המתאימים לכל שפה בהתייחסות לשימוש באותיות רישיות וקטנות (ראו: הנחיות >> 14.98, והחל מ-11.6);
אין לתרגם את מילות הקישור או סימני הפיסוק בתוך פריטי המידע בהתאם לשפה המדוברת, גם אם כך מופיע במקור (אלא אם כן העבודה כולה נכתבת בשפה המדוברת).
לדוגמה, אם מדובר בפרק מספר בשפה הצרפתית, אין לתרגם את "בתוך" או "in" בהפנייה למילה "dans" ("בתוך" בצרפתית) ואין להשתמש בגרשיים צרפתיים « » אלא ברגילים " ".
שם של יצירה בתוך כותרת
כאשר כותרת של ספר, הנתונה בכתב נטוי, כוללת שם של יצירה, יש לציין אותו בין גרשיים, לדוגמה, "Notes on Picasso's "Demoiselles d'Avignon, כאשר כל השם בכתב נטוי (כולל הגרשיים ושם היצירה).
כאשר שם היצירה מוזכר בכותרת של מאמר, הנתונה בין גרשיים, יש לציין אותו בכתב נטוי, לדוגמה, "More thoughts on Picasso's Demoiselles d'Avignon" כאשר רק שם היצירה בכתב נטוי (ולא כל חלק אחר).
הנחיות >> החל מ-14.127
שם הוצאה לאור
פרטי ההוצאה יכללו את מקום ההוצאה, שם ההוצאה לאור ושנת ההוצאה לאור. בין מקום ההוצאה לשם ההוצאה לאור יבואו נקודותיים.
אין לתרגם שמות של הוצאות לאור בשפות שאינן באנגלית ויש להשאירן כמו שהן.
ניתן להשתמש במילה and או בסימן המקובל לה: &.
לרוב, ניתן להשמיט את המילה The אם זו פותחת את שם ההוצאה לאור וגם תוספות כגון, Inc., Ltd, או Publishing Co וכד'.
שם עיר ההוצאה לאור
יש לציין שמות ערים מקובלים באנגלית, לדוגמה, Milan ולא Milano, או Cologne ולא Köln.
לשמות של ערים ידועות בארצות הברית, למשל ניו יורק או לוס אנג'לס, אין צורך להוסיף את שם המדינה בארצות הברית. כאשר העיר ידועה פחות או ששם העיר עלול לבלבל, ניתן להוסיף את המדינה בפורמט שתי אותיות הקיצור המקובלות, לדוגמה, Englewood Cliffs, NJ ולא בצורה מלאה (New Jersey) או קיצורים אחרים (לדוגמה, .Mass למסצ'וסטס).
כאשר מקום ההוצאה לא ידוע, ניתן לציין "הוצאה לא ידועה" או את הקיצור ".n.p" (ל-"no place").
שנת ההוצאה לאור ותאריכים
תאריך יש לציין תמיד בשנים ולא בחודשים או בימים, אלא בהפנייה לכתבות בעיתון יומי או לפוסטים בבלוג וכדומה ואז התאריך יופיע בצורה מלאה במילים: ארבעה ביולי, 2014, או 24 ביולי, 2015 ולא: 4.7.14 או 24.7.2015;
April 15, 2015 ולא: 4.15.15.
כאשר שנת ההוצאה לא ידועה, ניתן לציין "שנה לא ידועה" או את הקיצור ".n.d" (ל-"no date").
הנחיות >> החל מ-14.147
כללי
יש לציין את מספרי העמודים כפי שהם מופיעים במקור, בין אם בספרות רומיות, בין אם בספרות רגילות.
אין להשתמש בקיצורים .p או .pp (ל-"page/s"), או בקיצור עמ' (ל"עמוד") בעברית, לציון מספרי העמודים, אלא אם עלול להיווצר בלבול כלשהו עם שאר מרכיבי המידע בהפנייה.
הפנייה לטווח עמודים
כאשר הפנייה היא לעמודים ברצף יש להפרידם על ידי קו מפריד ארוך – ולא מקף קטן -, הן למקור בעברית והן למקור באנגלית; ניתן להשמיט את מוני המאות והעשרות, לדוגמה, 8–125.
כאשר ההפנייה היא לעמודים שאינם ברצף, יש להפריד בפסיקים, לדוגמה, 124, 122.
בהפנייה למקור בעברית, יש לרשום את טווח העמודים הפוך מבלועזית, כאשר העמוד המוקדם יותר יופיע ראשון, לדוגמה, 125–128 ולא 128–125.
כאשר רוצים להדגיש עמוד מסויים בתוך רצף, יש להשתמש במילה "במיוחד" או בקיצור ".esp" (ל-"especially", במיוחד). לדוגמה (משמאל בשורה הבאה):
125–128, esp. 126.
הפנייה להערות
כאשר ההפנייה היא להערה בעמוד מסוים, יש לעשות שימוש באות n (קיצור ל-"note") להערה אחת, או "nn" (פעמיים) למספר הערות (שתיים ומעלה), וזאת בצמוד למספר העמוד ומיד לאחריו, ללא רווח.
לדוגמה, 192n23, 201nn16–17 – הפנייה לעמוד 192, הערה מס' 23 ולעמוד 201, הערות 16 ו-17;
למקור בעברית, יש להשתמש במילה "הערה" או הערות", לדוגמה,
פורת, "פסחא," 92, הערה 15 – הפנייה לעמוד 92, הערה מס' 15; פורת, "פסחא," 92, הערות 15–16.
הנחיות >> 14.7 עד 14.12, 14.161, 14.175, 14.176
כללי
מדריך שיקגו מתייחס לפרסומים רשמיים ולא לעבודות מחקר הנמסרות בתוך האוניברסיטה. בימינו, בפרסום רשמי, ישנה חשיבות גדולה להוספת קישורים למקורות שונים בעיקר מסיבות של גישה נוחה ומהירה ושל איתור מהימן של מידע.
אין צורך לצרף קישור לכל פריט שאותר באופן מקוון, אך יש להפעיל שיקול דעת. מובן שבציטוט מדפי אינטרנט, מבלוגים או מרשתות חברתיות, יש להוסיף קישור, אך לא תמיד למאמר או לספר מקוון; הבחירה היא בידי המחבר או לפי הנחיית מעריך החיבור או הגוף אליו זה מוגש.
סוגי הקישורים
הקישור המקובל ביותר הוא כתובת URL, המתחילה ב-http (ראו: הנחייה >> 14.7); או מספר DOI, כלומר, Digital Object Identifier, מספר מזהה הקשור לנכס אינטלקטואלי כלשהו, המתחיל ב-https://doi.org (ראו: הנחייה >> 14.8).
מיקום הקישור
הקישור לעולם יופיע בסוף ההפנייה לאחר תאריך הגישה, ולאחריו תופיע נקודה.
תאריך גישה/אחזור/עדכון
באופן עקרוני, אין צורך לצרף תאריך גישה או אחזור אחרון כאשר מדובר בתוכן יציב, למשל, מאמר המפורסם בכתב עת המאוחסן במאגר מידע (ראו: הנחיות >> 14.12 ו-14.176).
כאשר התוכן אינו יציב וכפוף לעריכות ולשינויים תכופים, או עלול להימחק בכללותו, למשל, פוסטים ברשתות, עמודי ויקיפדיה וכד', יש להוסיף את תאריך הגישה/האחזור או העדכון האחרון (ראו בדוגמאות שונות לכל אורך מדריך זה).
מסיבה זו, מדריך שיקגו ממליץ גם על שמירה ועל תיעוד של תוכן מסוג זה לצורך עיון בעתיד ואסמכתא (ראו: הנחייה >> 14.15).
התאריך לעולם יופיע במילים בצורה מלאה; ראו: פרטי הוצאה לאור ותאריכים לעיל.
הנחייה >> 14.21
כללי
ביבליוגרפיה תכלול את כל הפריטים הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש בחיבור (למעט כאלה שהוזכר כי אין חובה לציינם: כתבה בעיתון/מגזין, מילונים/אנציקלופדיות, תנ"ך וכד').
ארגון הפריטים
יש להפריד בין מקורות ראשוניים לספרות המחקר/מקורות משניים.
יש להפריד בין רשימת הספרות בעברית ובלועזית, כאשר הפריטים בעברית לעולם יופיעו ראשונים.
יש לערוך את רשימות הפריטים לפי סדר אל"ף בי"ת של שמות משפחה.
מראה חזותי
ההבדל העיקרי בין רישום בביליוגרפיה לבין רישום בהערה הוא הפרדת מרכיבי המידע העיקריים בנקודות ולא בפסיקים כמו בהערה.
יש לערוך הרשימה כך שיהיה אפשרי להבדיל בין הפריטים. לשם כך, יש לבצע הזחה פנימה (אינדנטציה) של השורות שעוקבות לשורה הראשונה של כל פריט.
אין למספר את הרשימה או לסמנה בתבליטים כלשהם כגון bullet holes וכד'.
יש לציין נקודה בסוף כל פריט, גם לאחר כתובת URL.
אם ישנם כמה פריטים מאת אותו המחבר, יש לחזור על שם המשפחה שלו בכל מופע, ולא להשתמש בסדרת קווים תחתונים, כפי שהיה נהוג בעבר (ראו: הנחיות >> החל מ-14.68).
צורת כתיבה מלאה
קיצורים שהופיעו בהערות כגון, .ed או .trans וכדומה, יוחלפו בצורה מלאה: Edited by ,Translated by.
לגבי מאמר או פרק מספר, יש לציין את טווח העמודים המלא ולא את העמודים הספציפיים מהם צוטט בהערה.
