מדריך שיקגו: כתבי קודש וכתבים עתיקים
חזרה לעמוד ראשי
הנחיות >> 14.138 עד 14.141
לעבודה העוסקת באופן מעמיק בטקסטים קדושים של שלוש הדתות המונותאיסטיות הראשיות, כדאי להיוועץ במדריך The SBL Handbook of Style (מאת Society of Biblical Literature) המציע מידע רחב.
ציטוט ממקורות אלו לרוב יופיע ברצף הטקסט הראשי, או לפי הצורך בהערה, אך לא בביבליוגרפיה.
ההפנייה תכלול את שם הספר, בכתב רגיל ולא נטוי, את מספר הפרק והפסוק, ללא הפרדה בפסיקים, ולעולם לא מספר עמוד.
בעבודה הנכתבת בעברית ניתן להשתמש באותיות במקום ספרות עבור מספרי הפרקים בתנ"ך.
לברית החדשה, ההמלצה היא בכל זאת לעקוב אחר השיטה בלועזית בשימוש בנקודותיים, עם רווח בין מספר הפרק למספר הפסוק(ים).
בהפנייה לגרסה בלועזית, לאחר מספר הפרק יופיעו נקודותיים ומספר הפסוק או פסוקים ללא רווח.
יש לשים לב כי בהפניות למקורות בלועזית, קיימים קיצורים מקובלים לשמות הספרים. ישנם קיצורים קלאסיים המאופיינים בנקודה ומודרניים ללא נקודה, למשל, ספר שמואל .Sam או Sm (ראו: הנחייה >> 10.50); לרוב, ברצף הטקסט הראשי יופיע שם הספר במלואו ואילו בהפניות בהערה או בסוגריים יופיעו הקיצורים.
בהפניות לכתבים קדושים של דתות שאינן נמנות עם שלוש הדתות המונותאיסטיות הראשיות (ראו: הנחייה >> 14.141), למשל האופנישאדות או הוודות, יופיעו שמות הספרים גם הם בכתב רגיל ולא נטוי; בעת שימוש במהדורה ספציפית או מתורגמת, יש לציין בסוגריים את שם המהדורה ו/או המתרגם.
דוגמה לשימוש ברצף הטקסט הראשי
בפרק ב' בספר בראשית נכתב כי האל יצר את האדם בצלמו...
בבשורה על פי מתי, נכתב כי... / המשל מתואר בצורה מופלאה (מתי 10: 25–36).
כך נכתב, למעט בסורה התשיעית בקוראן...
דוגמה לשימוש בהערה (עם מספרי הערות לצורך המחשה)
1. "וַיָּשָּב וַיָּבֹוא אֶל בֵּית הַכְּנֵּסֶת וְּשָּם אִיש אֲשֶר יָּדֹו יְּבֵּשָּה." (לוקאס 3: 1)
3. האופנישדות (תרגום צחי פרידמן), 3.1. כל ההפניות העוקבות הן לתרגום זה.
5. סורה 2, 122.
2. Sm 11:1–17, 11:26–27.
14. My concordance lists five instances of the word nourish: Gen. 47:12, Ruth 4:15, Isa. 44:14, Acts 7:21, and 1 Tim. 4:6.
32. 2 Kings 11:8 (New Revised Standard Version). Following references are to this version.
הנחיות >> 14.142 עד 14.147
מקורות ראשוניים בסיסיים וידועים לרוב יופיעו ברצף הטקסט הראשי, או לפי הצורך בהערה, אך לא בביבליוגרפיה.
המקור אכן יופיע בביבליוגרפיה כאשר נעשה שימוש בהפנייה למבוא, להערות מדעיות (של העורך או של המתרגם) או למהדורה/תרגום ספציפי; במקרה זה, ניתן לציין גם בהערה עם המופע הראשון את הפרטים המלאים בדומה להנחיות בנוגע לספר עם עורך/מתרגם.
יש לשים לב כי בהפניות למקורות בלועזית, קיימים קיצורים מקובלים לשמות מחברים ויצירות. כדאי להיוועץ במילון The Oxford Classical Dictionary ובו הקיצורים המקובלים. בהתאם להנחייה בנוגע להימנעות משימוש ב-.ibid, יש להשתמש בקיצור הנבחר בכל הפנייה חוזרת ליצירה. יש לתת את הדעת בעת שימוש בקיצורים שעלולים לבלבל, למשל .Aris יכול להפנות למחבר אריסטו או אריסטופנס.
שמות היצירה, או שמות הקבצים בהן מאוגדות יצירות שונות במהדורות מסוימות, יצוינו תמיד בכתב נטוי. תעתיקים מלטינית ומיוונית עתיקה יצויינו באותיות קטנות לכל אורך הכותרת, אלא אם כן צוין שם של אדם או מקום.
הפניות למספרי ספרים, כרכים, קטעים, שורות, פסוקים וכד' יופיעו בהפרדת נקודות וללא רווחים ביניהם. אלו יופיעו ללא הפרדת פסיק משם היצירה (או שם המחבר אם הוא מחליף את שם היצירה). כאשר נעשה שימוש בקיצורים לשם הבהרה כגון, .bk לספר, .sec לקטע וכדומה, יש להפרידם בפסיק משם היצירה לשם בהירות.
דוגמה לשימוש ברצף הטקסט הראשי
שמונים הימים ללא פעילות עליהם דיווח תוקידידס בתולדות המלחמה הפלופונסית (8.44.4)...
כפי שהוזכר קודם לכן (Ovid, Amores 1.7.27), אובידיוס טען כי...
דוגמה לשימוש בהערה (עם קיצורים מקובלים לשמות מחברים ויצירות; עם מספרי הערות לצורך המחשה)
1. Ovid, Amores 1.7.27.
5. Aristotle, Metaphysics 3.2.996b5–8; Plato, Republic 360e–361b.
14. Thuc. 2.40.2–3.
23. Pindar, Isthm. 7.43–45.
29. Cic., Verr. 1.3.21, 2.3.120; Caes., B Gall. 6.19; Tac., Germ. 10.2–3.
32. Hdt. 7.1.2.
41. Sappho, Invocation to Aphrodite, st. 1, lines 1–6.
דוגמה לשימוש בהערה (למהדורות ספציפיות; עם מספרי הערות לצורך המחשה)
11. Epictetus, Dissertationes, ed. Heinrich Schenkl (Stuttgart: Teubner, 1916), 57.
22. Herodotus, The History, trans. David Grene (Chicago: University of Chicago Press, 1987).
37. Scholia graeca in Homeri Odysseam, ed. Wilhelm Dindorf (Oxford, 1855; repr. 1962), x–xii.
39. Patrologiae cursus completus, series graeca (Paris: Migne, 1857–66).
דוגמה לביבליוגרפיה (ציון מהדורות ספציפיות)
הרמב"ם. ספר משנה תורה. בעריכת צבי וילהלם ושלום מאייר שכטר. נתניה: מכון הרמב"ם המבואר, 2014.
Aristotle. Complete Works of Aristotle: The Revised Oxford Translation. Edited by J. Barnes. 2 vols. Bollingen Series. Princeton, NJ: Princeton University Press, 1983.
Maimonides. The Code of Maimonides, Book 5: The Book of Holiness. Edited by Leon Nemoy. Translated by Louis I. Rabinowitz and Philip Grossman. New Haven, CT: Yale University Press, 1965.
הנחייה >> 14.152
ההנחיות בנוגע לכתבים עתיקים תקפות גם לגבי כתבים מתקופות מאוחרות יותר עם כל הדגשים שניתנו לעיל.
דוגמה לשימוש בהערה (עם מספרי הערות לצורך המחשה)
1. Augustine, De civitate Dei 20.2.
2. Augustine, The City of God, trans. John Healey (New York: Dutton, 1931), 20.2.
3. Beowulf, lines 2401–7.
4. Abelard, Epistle 17 to Heloïse (Migne, PL 180.375c–378a).
5. Sir Gawain and the Green Knight, trans. Theodore Silverstein (Chicago: University of Chicago Press, 1974), pt. 3, p. 57.
הנחיות >> 14.119 עד 14.128
ההנחיות בנוגע לכתבי יד עתיקים שונות מאלו של הפניות לכתבים וליצירות עתיקות. ההנחייה כאן מתייחסת לגישה לכתב היד עצמו (או לגרסה סרוקה שלו) בארכיון ולא להופעה שלו בתוך ספר אחר, שכן אז ניתן להתייחס לכתב היד כחלק מספר ולעקוב אחר ההנחיות בנוגע לסוג פריט כזה.
יש לציין את שמות העיר והמוסד בהם מאוחסן כתב היד, את סימולו, ולרוב את מספרי העמודים מצויינים כ-".fol," קיצור ל-"folio" (מילולית: "עלה"), עם צד קדמי, "recto" בלטינית המקוצר ל-r, או צד אחורי, "verso" בלטינית המקוצר ל-v; קיצורים אלו יופיעו בכתב רגיל ולא נטוי.
כאשר ההפנייה היא ליצירת אמנות (ציור או רישום) בתוך כתב היד, יש להוסיף את פרטיה בכתב נטוי לאחר פרטי כתב היד עצמו בתוספת שנת היצירה, אם ידועה.
הרישום בהערה ובביליוגרפיה זהה ללא הבחנה בין שימוש בפסיקים או בנקודות.
שם האמן או מחבר כתב היד (אם ידוע), שם כתב היד, עיר בה נמצא המוסד בו מאוחסן כתב היד, שם המוסד בו מאוחסן כתב היד, סימול כתב היד המלא, מספר הפוליו וכיוונו (קדמי או אחורי).
Name of artist or author, Name of Manuscript, depository city, depository, archival number, folio(s) and direction (v or r).
דוגמה לשימוש בהערה (עם מספרי הערות לצורך המחשה)
23. Bartholomeus Anglicus, Livres des propriétez des choses, Wolfenbüttel, HerzogAugust-Bibliothek, 1.3.5.1 Aug. 2, fol. 146r.
25. Life of St. Alban, Dublin, Trinity College Library, MS 177, fol. 31r–32v, Alban Spies on Amphibalus before the Cross, ca. 1240.
